השימוש בוויטמין C במינון גבוה על פי סיבולת מעי

מאת:  גדעון כינר (תמיכה וליווי תהליכי ריפוי)

עודכן בתאריך 31-07-14.  פורסם בתאריך 10-05-14

התנערות מאחריות – Disclaimer


כללי

ויטמין C הוא חומר חיוני לחיים ותפקידיו בגוף מרובים מאוד. הוויטמין חיוני לבניית רקמת החיבור העיקרית, הקולגן. הוא מגן על תאי מערכת החיסון כאשר אלו מתמודדים עם מצבי חולי או הרעלה. הוא משמש כנוגד חמצון עיקרי בדם ובנוזל הבין תאי. ויטמין C יכול לעזור לריפוי מהיר של מחלות חיידקיות וויראליות ושל מצבי רעילות שונים במהירות וביעילות רבה (ביחס למקובל בשימוש באנטיביוטיקה ותרופות אלופתיות), ובלבד שנלקח במינונים הגבוהים המתאימים למשך זמן מספיק. בניגוד לתרופות המשבשות מסלולי חילוף חומרים בגוף, מחסלות את הפלורה הטבעית (החיידקים הטובים) וגורמות לתופעות של רעילות בגוף, ויטמין C (כמו גם חומרי תזונה אחרים) מחזק את יכולתו הטבעית של הגוף ומגבי משמעותית את יכולתה של מערכת החיסון להלחם בחולי. התוצאות מרשימות ביותר.


רוב החיות מייצרות כמויות שונות של ויטמין C בכבד או בכליות שלהם. בני אדם (וגם קופים שונים, חזירי-ים ועטלפי פירות) הם כנראה החיות היחידות שאינן מייצרות את הוויטמין בגופן וחייבות להסתמך על אספקתו בתזונה. דבר החושף אותנו לתחלואים רבים הנובעים מחולשת מערכת החיסון ומ"פריכות" והתפרקות של רקמות שונות בגוף.

מחסור חמור בוויטמין C גורם למחלת חסר הנקראת צפדינה (Scurvy) המתאפיינת באיבוד שיניים ודימומים מהחניכיים, ומאוחר יותר בפציעות ושטפי דם במקומות שונים בגוף עת כלי הדם נחלשים ונפרצים. הפגיעות למגוון של מחלות עולה עקב החלשות מערכת החיסון ומחסור בנוגדי חמצון בגוף.  אפשר למנוע צפדינה אקוטית על ידי לקיחה של 60 – 90 מ"ג של ויטמין C ביום.

אבל מסתבר שכמות יומית זאת של כמה עשרות מ"ג המונעת צפדינה, אינה מספיקה כדי למנוע מגוון גדול של מחלות ומצבי בריאות לקויה, אותם אפשר למנוע ואף לרפא על ידי מינונים גבוהים בהרבה של הוויטמין. בהיותו של הוויטמין בלתי רעיל גם במינונים של מאות גרמים ליום, אין כל מניעה להשתמש בו במינונים גבוהים משמעותית מאלו המומלצים על ידי משרד הבריאות.

ואכן, מאז גילויו של ויטמין C לפני כ- 80 שנה, מספר לא גדול של רופאים אמיצים השתמשו בו לטיפול במגוון של מחלות ומצבי אי-בריאות שונים. פורץ הדרך היה ד"ר פרדריק קלנר (Klenner) אשר משנות ה- 1940 ועד 1980 לערך טיפל וריפא בקלות יחסית מאות חולים בעזרת מינונים גבוהים של עשרות ומאות גרמים ויטמין C שניתן דרך הווריד או דרך הפה. חולים בפוליו, חצבת, שעלת, הפטיטיס, דלקת קרום המוח, אבעבועות רוח, הרפס לסוגיו, מחלת הנשיקה, הרעלת טטנוס, כלבת, הכשות חרקים (והכשת נחש אחת), דלקת מפרקים, עששת ועוד הרבה מצבי בריאות טופלו כך ורופאו, בתוך כשלושה ימים במקרים רבים. קלנר טען כי כל חולה שמגיע לבית החולים, צריך לקבל זריקה של 15 גרם ויטמין C עוד לפני שהרופא מתחיל לברר את פרטי התלונה. נאמן למילתו הוא נהג כך לא רק לגבי חולים, אלא גם לגבי נשים הרות בריאות, אותן החזיק על משטר של ויטמין C במהלך ההריון כולו. דבר שמנע הפלות (וסימני מתיחה) אצל היולדות והביא להולדת ילדים כה מלאי חיות ובריאים עד שניתן להם הכינוי "תינוקות ויטמין C" בבית החולים בריידסוויל שבצפון קרוליינה.

בשנות 1970-80 טיפל ד"ר רוברט קת'קרט (Cathcart) באלפי חולים בעזרת ויטמין C. קת'קרט הרבה לתת ויטמין C דרך הפה ופיתח את הקונספט של "גורם סיבולת מעי" לפיו ניתן לדעת כמה ויטמין C צריך הגוף בכל עת. קת'קרט גם הציע כי במצבי חולי שונים, נוצר מחסור חמור ואקוטי בוויטמין C בחלקים שונים של הגוף, המוביל למה שהוא כינה "אנאסקורבמיה" (Anascorbemia) שהיא למעשה צפדינה מקומית חריפה הנגרמת עקב הצריכה הגבוהה של הוויטמין על ידי הגוף. הדבר יכול להוביל למגוון גדול של בעיות וביניהן בעיות של מערכת החיסון, זיהומים משניים (מחלות נוספות), דלקות מפרקים, בעיות כלי דם וקושי בהחלמה עקב אי-בנית רקמת חיבור, אסטמה ופגיעות רבה לאלרגנים, תפקוד לקוי של מערכת העצבים ואפילות תסמונות נפש שונות, הנובעות כולם ממחסור מתמשך המחמיר מאוד במצבים של חולי, זיהום ורעילות. המודל של קת'קרט מתאים ביותר לטיפול עצמי ויידון בהמשך.


מה אומר המדע

הבסיס המדעי לגבי ויטמין C, תפקידו בגוף, יכולתו בריפוי של מצבי בריאות שונים, הוא גדול יותר מכל נושא מחקרי אחר. מאז זיהויו ועד היום  ונכתבו עשרות אלפי מאמרים המתארים מחקרי מעבדה, מחקרי חיות והתנסויות קליניות. המידע במאמר זה מתומצת מספרים שונים, ממחקרים, פרסומים וסקירות קליניות של רופאים (הנ"ל ואחרים) ושל מדענים שונים שאספתי וקראתי עם הזמן.

לא בכל המקרים הפיקו החוקרים תוצאות חיוביות. במהלך הזמן בוצעו גם מחקרים שתוצאותיהם נוגדות את התועלת הקלינית של הויטמין, ולצערי רבים מאוד מהרופאים (המעטים) שבכלל שמעו על שימוש אפשרי בוויטמין C לריפוי, מכירים דוקא מחקרים אלו. אולם, סקירה שיטתית של המחקר כפי שבוצעה בחלק מהספרים להלן מראה כי ללא יוצא מן הכלל, מחקרים שכשלו מלהשיג תוצאות חיוביות הם אלו בהם החוקרים השתמשו במינון נמוך מדי של ויטמין C ולרוב גם נתנו מעט מידי מנות של הוויטמין. דומה כי במקרים רבים החוקרים פשוט לא הבינו את ההיבטים הביוכימיים של ויטמין C בגוף וכשלו גם מלקרוא את המחקר הקדום יותר.

המחקר הרב לא מצא סימנים לרעילות של הוויטמין. מאחר וויטמין C הוא מסיס במים, עודפים מהדם ומהתאים נשטפים החוצה בשתן, וכפי שנראה להלן, הסיכון היחיד בלקיחת כמויות גדולות מיד הוא צואה רכה או שלשול הנפסקים עם הורדת המינון (הרחבה להלן). המקרים היחידים בהם נדרשת זהירות רבה יותר והשגחה, הם עם באנשים הסובלים מאי ספיקת כליות ואלו שיש להם מחסור באנזים G6PD. הראשונים נמצאים ממילא בבית החולים (שם לצערי לא סביר שיקבלו ויטמין C). האחרונים צריכים להעלות מינון בזהירות תוך שתיה מרובה ולהורידו בכל מקרה של הופעת שתן כהה (הנובע מהתפרקות של כדוריות דם). מחוץ לאלה, דומה שהטעות היחידה שאפשר לעשות עם ויטמין C בריפוי של חולי, היא לקחת מינון קטן מידי לעיתים רחוקות מידי.

 


למה ויטמין C גורם לשלשול?

כאמור, ויטמין C משמש למגוון תפקידים בגוף והוא נצרך על ידי רקמות הגוף ותאי מערכת החיסון. בלקיחה אוראלית (דרך הפה) מגיע ויטמין C אל המעי ומשם הוא נספג לדם ואז לתאים הזקוקים לו. במידה ולוקחים יותר ויטמין C ממה שהגוף זקוק לא בכל עת נתונה, הוויטמין לא ייספג אל הדם ולכן יישאר במעי ויגרום לעליה בחומציות תוכן המעי. הגוף מגיב לחומציות זו בהצפת המעי במים, דבר המוביל לצואה רכה או שלשול.
מנגד, במצב של עקה (סטרס) הכוללת כל מצב של חולי, הרעלה, פציעה, לחץ בבית או עבודה וכדומה, זקוקים האיברים והתאים בגוף השונים לכמות גדולה יותר של ויטמין C. התאים סופגים את הוויטמין שבדם, שבתורו סופג יותר מהוויטמין שבמעי. מצב זה של ספיגת ויטמין מוגברת גורם לירידת החומציות במעי ולכן מונע את השלשול. מכך יוצא כי  במצב של עקה (סטרס) נוכל לצרוך יותר ויטמין C בטרם שלשול.

חשוב להבין כי השלשול המופיע הינו תגובה טבעית של המעי לעודף חומציות ואינו מהווה סימן לרעילות של ויטמין C. לראיה, מתן של כמויות גדולות בהרבה בהזרקה או בעירוי, ישירות לדם של המטופל, הינה טיפול מקובל אצל רופאים המשתמשים בוויטמין C, לסרטן ולמגוון של מחלות, ללא חשש מהרעלת הגוף.


סיבולת מעי – שיטה לזיהוי צרכי הגוף

העובדה כי בעת עקה הגוף צורך יותר ויטמין C בטרם מופיע שלשול, נוצלה על ידי ד"ר רוברט קת'קרט לפיתוח של גישת סיבולת המעי (Bowel Tolerance) לזיהוי צרכי הגוף במצבי בריאות שונים בהם טיפל.

ד"ר קת'קרט טען כי 80% מהאנשים יסתדרו יפה עם מינון של 10 – 15 גרם מחולקים ל- 4 מנות יומיות, מבלי לפתח שלשול. התגלית המשמעותית שלו היא שרוב האנשים יוכלו לקחת כמות גדולה פי 10 ויותר כאשר הם במצב מחלה או עקה. ואכן, בעת התמודדות עם מצב של עקה, מכל סוג, הדריך ד"ר קת'קרט את מטופליו להגדיל את המינון משמעותית.

בנוסף, ד"ר קת'קרט שם לב כי יש מרווח קטן מאוד בין מתן מספיק ויטמין C להקלה מהותית בתסמיני המחלה ובין מתן יותר מידי ויטמין ברמה שתעבור את סיבולת המעי ותגרום לשלשול.

הקלה מהותית בתסמיני המחלה פירושה כי רמת הוויטמין הנלקחת מספקת את דרישות הגוף להתמודדות עם העקה. כל כמות נוספת מעבר לכך תישאר במעי ותוביל לשלשול.

כך שבמידה ונגרם שלשול כל שיש לעשות זה להוריד במעט את המינון כדי שהשלשול יפסק. רמה זו שבה כמעט יש שלשול היא הרמה הנכונה למחלה והיא כמובן משתנה מאדם לאדם וממצב למצב.

הטבלה להלן מדגימה כמה ויטמין C היה ד"ר קת'קרט נותן במצבי בריאות שונים בטרם שהגיע החולה למצב של אי-סבילות מעי, דהיינו לשלשול או צואה רכה.

טבלת מינון ויטמין C למצבי בריאות שונים
המצב סה"כ גרם ב-24 שעות (ממוצע) מס' מנות ב‑24 שעות
מצב נורמאלי (אין מחלה או עקה) 4-15 4-6
הצטננות קלה 30-60 6-10
הצטננות חמורה 60-100+ 8-15
שפעת 100-150 8-20
נגיפי מעיים (קוקסקי, ECHO) 100-150 8-20
מחלת הנשיקה 150-200+ 12-25
דלקת ריאות ויראלית 100-200+ 12-25
קדחת השחת, אסתמה 15-50 4-8
אלרגיה למזון ולגורמים סביבתיים 0.5-50 4-8
כוויה, פציעה, ניתוח 25-150+ 6-20
חרדה, תרגול גופני, עקה קלה 15-25 4-6
סרטן 15-100 4-15
דלקת חוליות (Ankylosing spondylitis) 15-100 4-15
תסמונת רייטר (Reiter's syndrome) 15-60 4-10
דלקת הענביה (uventis) אקוטית 30-100 4-15
דלקת פרקים ראומטית 15-100 4-15
זיהום חיידקי 30-200+ 10-25
דלקת כבד זיהומית 30-100 6-15
קנדידה מפושטת (Candidiasis) 15-200 6-25

 


השימוש המעשי בסיבולת מעי

כדי לזהות את צרכי הגוף, בכל עת נתונה, יש לפעול כך:

  1. לקחת מינון גבוה של ויטמין C (ד"ר קת'קרט עבד עם חומצה אסקורבית) מחולק למנות לאורך כל היום, עד להקלה משמעותית על התסמינים.
  2. אם מתחיל שלשול/צואה רכה, יש להוריד את המינון ב- 10 – 20 אחוז עד לייצוב היציאות ולהמשיך לצרוך את המינון המופחת.
  3. אם מופיע שוב שלשול, זהו סימן שצרכי הגוף פחתו ויש להוריד את המינון בהדרגה עד להפסקת השלשול
  4. במידה וחלה החמרה בתסמינים, סימן הוא שצרכי הגוף גבוהים מהכמות הנצרכת ויש להעלות את המינון ולמעשה לחזור על התהליך בסעיפים 1 – 3 לעיל

וזהו, זה כל הסיפור. לוקחים יותר במצב שמתחילים להרגיש מחלה, מורידים כשמתחיל שלשול. עם הזמן לומדים לזהות את המצב ואת הצורך בוויטמין בהתאם לתחושת הגוף.

 

התרשים להלן מדגים כיצד יכולה להתנהל צריכת ויטמין C של אדם מסוים במצבי בריאות וחולי שונים.

סיבולת מעי עם ויטמין C - ציור

הסבר לציור:

הקו האדום מסמל את מצב הבריאות של האיש. כשהקו נמוך האיש בריא וכשהקו גבוה הוא פחות בריא.

הקו הכחול הוא מינון הוויטמין C שהאיש לוקח, החל מיום 1. הוא לוקח יותר מידי ונכנס אל טווח השלשול, שאז הוא מוריד מינון כדי להפסיק את השלשול (מספרים 1, 2) ומתייצב על בערך 12 גרם ליום.

ביום 5 הבריאות של האיש מתדרדרת ומתחילים תסמיני חולי. הוא מעלה את מינון ויטמין C משמעותית (3) בשביל לעזור לגוף בהתמודדות. הוא לוקח יותר מידי ונכנס שוב לתחום השלשול, שאז הוא מפחית קצת (5, 4) כדי שהשלשול יפסק ומתייצב על כ- 80 גרם ליום

אחרי יומיים (יום 8) המחלה מתחילה לשכוך, הצורך של הגוף ב- C יורד והמינון הופך גבוה מידי כך שמתחיל שלשול. האיש עושה סדרה של התאמות מינון כדי לצאת מתחום השלשול (6, 7, 8) שהולך ויורד ככל שהגוף מתרפא וזקוק לפחות C, עד שביום 11 הוא חוזר לנורמת הצריכה שלו (9) שעומדת על כ- 12 גרם ליום.


סיכום (והמשך)

מהסבר זה אנו למדים שניתן  להשתמש בוויטמין C בכמויות גבוהות מאוד ללא חשש מהרעלה. אנו למדים גם כיצד ניתן לבצע זאת בבטחה תוך הסתמכות על התגובה הברורה של הגוף, השלשול. מניסיוני בשנים האחרונות, לויטמין C במינון גבוה יש ערך רב במניעה של מחלות אקוטיות, בסיוע למחלות כרוניות ובקיצור משמעותי של משך התחלואה ותחושת החולה בכל מצב בריאותי כמעט.

בנוסף לשיכוך מהיר וריפוי של מחלות אקוטיות שונות, לוויטמין C מגוון של שימושים נוספים בריפוי של מחלות "כרוניות" וניווניות שונות, המטופלות כיום על ידי תרופות "לכל החיים" (הגורמות בעצמן לנזק נוסף בגוף ומובילות לחולי נוסף). בגלל סגולותיו של הויטמין להפחית דלקת ולסייע בבניה של רקמות חזקות וגמישות בכל רחבי הגוף, הוא משמש גורם במגוון של פרוטוקולים לריפוי של מחלות כמו סרטן, מחלות לב וכלי דם, פיברומיאלגיה, מחלת כבד כרונית, בעיות מפרקים ועוד רבות. למעשה, ראוי לשקול שימוש במינון גבוה של ויטמין C (יחד עם חומרי תזונה נוספים דוגמת מגנזיום, אבץ, ויטמין E ואחרים על פי הצורך), בכל מצב של חולי מתמשך.

מצער הדבר שהרופאים, ברובם הגדול, אינם יודעים כלל על השימושים  הללו של ויטמין C, המשפרים את איכות החיים ויכולים להיות אפילו מצילי חיים!!



סוגים ומקורות של ויטמין C

ישנם מספר רב של סוגים והכנות של ויטמין C, להלן העיקריים:

חומצה אסקורבית – זהו החומר ה"אמיתי", דהינו, המולקולה הזהה ביולוגית למולקולת ויטמין C המייצרת בכבד של חיות רבות ובצמחים שונים. חומצה אסקורבית נמכרת כאבקה לבנה וחמוצה (למעשה קריסטלים זעירים) ומיוצרת לרוב מתירס. ישנן גרסאות בקפסולות ובקפליות שונות ויש גם גרסאות עם טעמים, בעיקר לילדים. ד"ר קת'קרט השתמש בחומצה אסקורבית כדי לפתח את "גורם סיבולת המעי" ואכן אפקט זה המוסבר לעיל עובד בצורה הברורה ביותר עם חומצה אסקורבית בתצורת אבקה או בקפסולות המכילות רק חומצה אסקורבית. יש להקפיד לקנות חומצה אסקורבית שרשום עליה הסוג L-Ascorbic Acid.

קישור לחומצה אסקורבית באבקה (1 ק"ג)  |  קישור לחומצה אסקורבית בקפסולות (250 קפסולות של 1 גרם)

ויטמין C מינרלי – זוהי אותה חומצה אסקורבית אך בגרסאות אלו היא מחוברת למינרל כלשהו ביחס ההופך אותה לנייטרלית מבחינת ערך ההגבה (pH) שלה. הגרסאות השונות כוללות, בין היתר: סודיום אסקורבט, מגנזיום אסקורבט, קלציום אסקורבט וגרסאות מעורבות שונות. גם אלה מגיעים בצורת אבקה, קפסולות וקפליות שונות.

גרסאות אלו מתאימות לאנשים המתקשים עם הגרסה החומצית של הויטמין והן לרוב קלות יותר על הקיבה והמעי, אולם הן פחות מתאימות לעבודה עם אפקט סיבולת המעי (למעשה, הן תגרומנה לשלשול לא בגלל עודף ויטמין C, אלה אולי בגלל חוסר איזון מינרלי). גרסת סודיום אסקורבט היא ששימשה את ד"ר קלנר, בזריקות ובעירוי, בעבודתו.

בגרסאות אלו המינרל מהווה בין שמינית לעשירית מכמות החומר. בלקיחה יומיומית של 5 – 20 גרם, כמות זו אינה משמעותית, אך אם לוקחים כמויות גדולות יותר יש לשים לב כי עודף מינרלים מסויימים עלול לשבש את יחסי המינרלים בגוף. לכן, בלקיחת כמויות כדאי להשתמש בעיקר בסודיום אסקורבט (המכיל את המינרל נתרן), מפני שלגוף האדם אין לרוב בעיה להסתדר עם עודפי הנתרן . בלקיחת מינון גבוה של סודיום אסקורבט, יש לשתות הרבה מים לאורך כל היום כדי לעזורלגוף לשטוף את עודפי הנתרן.

קישור לויטמין מסוג סודיום אסקורבט באבקה (כחצי קילו)

הערות לסוגים הנ"ל:

  • את האבקות השונות יש לערבב היטב בכוס מים. כפית עם גבעה קטנה מכילה בערך 4 גרם ויטמין C.
  • מאחר וויטמין C נספג באותו המנגנון כמו סוכר, מומלץ להמעיט מאוד בסוכר ובפחמימות ריקות ובכך לאפשר ספיגתו הטובה (למעשה, תמיד מומלץ להמעיט בסוכרים ופחמימות ריקות.)

ויטמין C ליפוזומלי / ליפוספרי – זהו מוצר חדש יחסית ויקר משמעותית מהאחרים. מדובר בויטמין שבתהליך מיוחד עורבב עם לציטין ליצירת מולקולות שומניות עגולות המכילות בתוכן את הוויטמין. מנגנון הספיגה של צורה זו שונה מהותית. הוא נספג כשומן והוא אינו גורם לשלשול כלל. צורה זו נחשבת כחזקה  5- 10 יותר מהצורות הקודמות והשפעתו מהירה יותר. הויטמין בצורה זו מגיע בשקיקים, קפסולות או בבקבוק עם נוזל.

קישור לוויטמין C ליפוספרי של מעבדות ליבון (שקיקים)  |   קישור לוויטמין ליפוזומלי של מרקולה (קפסולות)

אפשר גם להכין ויטמין C ליפוזומלי בבית, הנה אתר המתאר זאת לפרטי פרטים.

קיימות גרסאות והכנות שונות נוספות של ויטמין C, אשר למיטב ידיעתי אין להן יתרונות ברורים שהוכחו מחקרית. הנה מאמר בנדון.



 

קישורים, ספרים ומאמרים מומלצים:

שבילים ברפואה טבעית – מגוון מאמרים על ויטמין C – מאת ראובן "דולב" גילמור

CURING THE INCURABLE – Vitamin C Infectious Diseases and Toxins – by Thomas E Levy MD [אנגלית]

Klenner's  Clinical Guide to the Use of Vitamin C – by Lendon H. Smith, M.D [אנגלית]

Ascorbate – the Science of Vitamin C – Steve Hickey PhD. and Hilary Roberts PhD. [אנגלית]

THE  HEALING FACTOR – VITAMIN C Against Disease – by Irwin Stone [אנגלית]

Safety of Vitamin C: Urban Legends – by Harri Hemilä [אנגלית]

סגור לתגובות.