פרוטוקול אור על-סגול (UVA)

מאת:  ובסטר קהר  (Webster Kehr), (המכון העצמאי לחקר הסרטן – ICRF ).

עודכן בתאריך 8-3-13.  פורסם בתאריך 15-05-14

דף המקורhttp://www.cancertutor.com/ultraviolet/

הערת תרגום: רוב הטקסט הנמצא בתוך [סוגריים מרובעות] הוסף בעת התרגום והעריכה על מנת להקל על הבנת החומר, לעזור לקורא להתמצא או להוסיף מידע חשוב. טקסט כזה אינו נמצא במאמר המקורי באנגלית.

התנערות מאחריות – Disclaimer


אזהרות לפרוטוקול

לילדים עד גיל 12: טיפול זה אינו מומלץ לילדים מתחת לגיל 12 מפני שאין להם את היכולת לתקשר ולהסביר בצורה מספקת מה הם מרגישים. בנוסף, טיפול זה לא נבדק לבטיחות בילדים.

אזהרה 1: החום המופק על ידי נורות העל-סגול (אולטרא סגול מסוג UVA) ימריץ את מחזור הדם. אין למקם את נורות העל-סגול ליד הראש ואפילו לא מעל המותניים. הפרוטוקול משתמש בנורות על-סגול ליד השוקיים.

אזהרה 2: פרטוקול זה יגרום להרג של מיקרוביםבמחזור הדם. אם לא תעקבו אחרי הוראות החשיפה ההדרגתית (דהיינו, זה לוקח כמה ימים לפני לפני שמגיעים למלוא משך החשיפה), אתם עלולים לקבל תגובת הרקסהיימר הכוללת ערפול מוח לא מזיק (ראו שיחה בנושא בהמשך). עקבו אחר הוראות הבנייה ההדרגתית של החשיפה לעל-סגול.

אזהרה 3: יש להקפיד שלא יהיו מיכלי פלסטיק או כול סוג אחר של פלסטיק, ובעיקר פלסטיק שקוף, בכל חדר בו מופעל אור על-סגול. זאת כדי למנוע שחרור רעלים מהפלסטיק. יש לכסות מיכלי וחפצי פלסטיק בבד עבה במהלך הטיפול.

אזהרה 4: לטיפול זה יש פוטנציאל לגרימת התייבשות חמורה, מפני שאור על-סגול מושך נוזלים מהעור. תסמינים של התייבשות דומים לתסמיני זיהום מכימיקלים: תחושה של חולשה והתעלפות והרגשה רעה כללית. קל לטפל בזה אם עוקבים אחר ההוראות. ההוראות יציעו לכם ללשים בד לח על האור לאחר כל חשיפה.

אזהרה 5: חולה אחד דיווחה כי יתכן והאור העל-סגול "התיך" את אחת מסתימות האמלגם (סתימות כספית) שלה, או לפחות תרם להרעלת כספית. זוהי אכן אפשרות. אם יש לכם סתימות אמלגם, כפי שיש לרבים, השתמשו במסכת חדר ניתוח או בפיסת קרטון כדי למנוע חשיפת הפה והאף לאור העל סגול.


 סקירה של פרוטוקול אור על-סגול (UVA)

הסיבה שהמרכז העצמאי לחקר הסרטן (ICRF) חוקר פרוטוקול זה היא שהוא מאוד לא יקר ויכול להתאים למצבי בריאות רבים ושונים, כמו דלקת ריאות ויראלית, שפעת וסרטן. בנוסף, את הציוד הנדרש לפרוטוקול זה ניתן להשיג בכל מקום בעולם.

טיפול זה נחקר כעת אקטיבית על ידי ICRF. אם אתם משתמשים בו, חשוב שתבקרו בדף הזה מידי שבועות אחדים לראות אם היה עדכון כלשהו לטיפול.

כמו עם כל טיפולי ICRF האחרים, טיפול זה כבר הוכיח עצמו כבטוח ובלבד שתעקבו אחר האזהרות לעיל. המחקר הנוכחי שלנו הוא רק לגבי היעילות שלו. אנו לא משחררים טיפול לציבור אם אין לנו ראיות מדעיות חזקות שהטיפול יהיה יעיל ושבטיחותו נבדקה.

עם זאת, מאחר וטיפול זה הורג כמויות גדולות של חיידקים במהירות רבה, הטיפול יצר בעבר מצבי חוסר נוחות משמעותית, הנקראת תגובת הרקסהיימר. תגובת "הרקס" יכולה לגרום למתרפא להרגיש רע למדי, אך זוהי אי-נוחות חולפת שהיא לחלוטין בלתי מזיקה. ארחיב על הנושא בהמשך.

פרוטוקול זה עובד באופן חלקי כמו פרוטוקול בוב בק לסרטן. פרוטוקול בוב בק (Bob Beck) הורג מיקרובים תוך שהם נעים בזרם הדם, וזה בדיוק מה שפרוטוקול זה עושה, אלא שפרוטוקל זה עושה שימוש באור על-סגול במקום בזרם חשמלי. אולם, פרוטוקול זה צפוי לעבוד גם באופנים נוספים.

מה שד"ר בק למד שחיסול המיקרובים בזרם הדם ממריץ את מערכת החיסון כך שהיא תוכל אז להרוג את תאי הסרטן. דבר זה משמעותו ריפוי הסרטן.

למידע נוסף צפו בהרצאותיו של בוב בק ביוטיוב

חולי סרטן מתקדם אינם צריכים להיות תלויים בפרוטוקול בוב בק, מאחר ובניית מערכת החיסון בצורה זו היא תהליך איטי. פרוטוקול זה, מאידך, עושה דברים שפרוטוקול בוב בק לא עושה


מבוא

ישנם שני ספרים חשובים להבנת התפקיד של אור על-סגול בטיפול במחלות מיקרוביאליות

"אל האור – רפואת המחר, היום" (Into the Light – Tomorrow’s Medicine Today, by Dr. William Douglass, M.D)

"אור – רפואת העתיד" (Light – Medicine of the Future, by Jacob Liberman, O.D., PhD)

שני הספרים חשובים כדי להבין את מלוא התמונה של הטיפול, אך אינם נדרשים כדי להשתמש בו.

יש רמות שונות של אור על-סגול. אור UVC (או UV-C), בעוד שאינו נראה לעין, הוא מאוד מסוכן אם מסתכלים בו.השמש פולטת [גם] סוג זה של אור וזו הסיבה מדוע איננו יכולים להסתכל בה.

אור UVB (או UV-B) נמצא באמצע הטווח של העל-סגול. לא טוב להסתכל בו אך הוא אינו מסוכן כמו UVC.

אור UVA (או UV-A) הוא האור העל-סגול הקרוב [הכי קרוב לטווח האור הנראה לעין] והוא זה שהכי בטוח להתעסק איתו, למרות שאין זה בטוח להסתכל ישירות על UVA למשך זמן ארוך מאוד. נורות UVA נקראות גם "אור שחור" מפני שהן משמשות במועדוני לילה ליצרית אפקטים מיוחדים של תאורה.

בעבר, בשנות ה- 1940-50,אור על-סגול היה בשימוש שיגרתי לריפוי מגוון של מחלות מיקרוביאליות, כולל זיהומי סטאפילוקוקים, דלקת ריאות ויראלית ומחלות רבות אחרות.

למרות מה שכנראה שמעתם במדיה התקשורתית, גם סרטן הוא מחלה מיקרוביאלית. ראו את המאמר "מהו גורם לסרטן" כדי להבין את הנושא.

בעוד שטיפולים בדומה לזה אכן ריפאו מחלות מיקרוביאליות, אין ערובה כי טיפול זה ירפא סרטן. אולם בהתבסס על פרוטוקול בוב בק, יש לנו תקוות גדולות עבורו.

התהליך העיקרי לריפוי של מחלות מיקרוביאליות בשנות ה- 1940-50 התמקד בהוצאת כמות מסוימת של דם מגופו של החולה, הקרנת דם זה בשפע של אור על-סגול UVC, מעט אור על-סגול UVB ועוד פחות אור על-סגול UVA. לאחר מכן היה הדם מוחזר אל גופו של החולה. התוצאות היו מדהימות עם, למעשה, 100% ריפוי של מחלות מיקרוביאליות, כולל סרטן.

יש כיום מרפאות המשתמשות בהוצאת דם והקרנתו באור על-סגול. כדי לחפשן בגוגל יש להשתמש באחד הביטויים הללו באנגלית: UVBI או Ultraviolet Blood Irradiation  או  Photoluminescenceאו  Hematologic Oxidative Therapy

(שימו  לב: אם יש אחות המוכנה לעזור, שיטת הוצאת הדם והקרנתו יכולה להתבצע בבית. ראו את ההסבר בסוף פרק 22 של הספר " Into the Light – Tomorrow’s Medicine Today המוזכר לעיל להוראות לגבי המכשור ופרוצדורה.)

בנוסף, לזיהומי סטאפילוקוקוס, היה זה חשוב שהחולה לא ישתמש בתרופות הכוללות סולפה. אם חולים בזהומי סטאפילוקוקוס (לדוגמה, MRSA) לוקחים תרופה כלשהי, עליהם לוודא שהיא אינה מכילה סולפה. אין אנו יודעים בוודאות, אך יתכן שזה שלא ניתן להשתמש בדימתיל-סולפאוקסיד או ב- MSM לטיפול זה. לכן, בשלב זה, אין להשתמש בטיפולים אלו יחד עם טיפול על-סגול.

מטרת טיפול זה היא להימנע מהצורך להוציא דם מגופו של המתרפא, מאחר ומתרפאים רבים אינם יכולים להרשות לעצמם טיפול במרפאה הכרוך בפרוצדורה זו.


 התיאוריה שמאחורי הפרוטוקול

המוגלובין, דהיינו, תא דם אדום, רוטט כאשר הוא נחשף לאור על-דגול. זוהי כנראה מולקולת הפורפירין, עם הברזל במרכזה, אשר רוטטת, אך איש אינו יודע בבטחה.

בלי קשר למה בדיוק רוטט שם, הדבר המעניין הוא שגם כאשר תא הדם אינו חשוף עוד לקרינת העל סגול (כמו כאשר הדם מוכנס בחזרה לגוף), ההמוגלובין ממשיך לרטוט.

לכן, במשך זמן מסוים (התלוי ללא ספק במספר גורמים, כנראה עוצמת האור וזמן החשיפה) כל תא דם שהיה חשוף לאור העל-סגול, הופך להיות משואת אור על-סגול בתוך הגוף (שימו לב כי אור הוא בסך הכל תדר, בדומה לתדר רדיו, אלא שהעיניים שלנו מתוכננות לראות תדרים [רטט] של אור בטווח הנראה).

מקובל לומר שההמוגלובין "זוכר" את התדר [הרטט], אך מה שכנראה קורה הוא שההמוגלובין פשוט ממשיך לרטוט. אני מציין זאת כי ברור שהוא לא "זוכר" את התדר ליותר מאשר שעות אחדות ולכל היותר למשך יום או יומיים.

בעוד שרוב המחלות המיקרוביאליות כוללות מיקרובים בזרם הדם, המיקרוב שגורם לסרטן נמצא למעשה בתוך תאי הסרטן. טכנית, מיקרובים אלו נקראים "חיידק רב-צורתי ביותר וחסר מעטפת" (highly pleomorphic cell wall deficient bacteria) [המונח "פליאומורפי"מתייחס למיקרוב המסוגל לשנות צורתו בתגובה לתנאי הסביבה בגוף המארח]

ההמוגלובין שהוחזר לגופו של החולה לאחר הקרנת הדם בעל-סגול, היה מסוגל להרוג את המיקרובים בתוך תאי הסרטן וכך בעצם ריפא את הסרטן (תאי הסרטן חזרו להיות נורמליים ולכן הפסיקו להיות תאי סרטן)

כאשר מנסים לרפא סרטן על ידי חומרים אנטי מיקרוביאליים, זה חשוב להבין האם החומר שהורג את המיקרוב נכנס לתוך התא הסרטני על מנת להרוג את המיקרוב שבתוכו. בעוד שההמוגלובין עצמו אינו נכנס לתוך התא הסרטני, מסיבה בלתי ידועה כלשהי, הוא מסוגל להרוג את המיקרוב שבתוך תאי הסרטן בעת שהוא חולף ליד המשטח החיצוני של התא.

כל תא, אפילו תא סרטני, צריך גישה לחמצן שבתאי הדם האדומים [תאי סרטן זקוקים מאוד גם לגלוקוז שבדם]

הסיבה בגלה אור על-סגול יכול להרוג מיקרובים נעוצה בכך שהם מכילים רמה גבוהה במיוחד של חומרים רגישי אור (פוטוסנסטיביים), כמו חומות אמינו רגישות אור. לכן, הם ניתנים לחיסול על ידי המגלובין הרוטט באותו התדר של אור על-סגול. בנוסף, מיקרובים הם לרוב קטנים משמעותית מתא אנושי, דבר ההופך אותם ליותר רגישים לרטט של האור. כל תא דם מכיל מיליוני מולקולות של המגלובין.

הכימיה של אלוהים נסבה כולה  על אנרגיה מולקולארית, ויברציות [רטט] והיחס הזוויתי של האטומים בתוך המולקולות. כימאים בדרך כלל מתכחשים לשלושת הדברים הללו ומתכחשים לכך שכמה צורות אטומיות (דהיינו, יחסי זוויות תלת ממדיים), כמו המוגלובין, יכולות "לזכור" ויברציות. זוהי בורות מתוכנתת מפני, לדוגמה אחת, תרופות סינתטיות אינן תואמות בדיוק לאותם יחסי זוויות [במבנה התלת מימדי] של מולקולות טבעיות, שזו הסיבה למה תרופות סינתטיות הן לרוב רעילות ביותר.

הוכח כבר פעם אחר פעם כי אפילו המולקולה הפשוטה של המים "זוכרת" תדרים מסויימים. ואז, או שמולקולות המים נטענו באנרגיה, או שהן פשוט המשיכו לרטוט, או שהמבנה המולקולארי שלהן השתנה באופן זמני או קבוע.

טיפול מוצלח מאוד לסרטן אשר גרם למים "לזכור" תדרים, אשר הושבת על ידי ה- FDA, עשה שימוש בתדרים של רויאל רייף (לדוגמה תדר 1.604 MHz).

הומיאופתים משתמשים במים ששונו זה עשורים רבים. LIPH, המוזכר באתר זה,הוא  למעשה מוצר הומיאופתי. מים, לאמיתו של דבר, מסוגלים לזכור תדרים מסוימים לשנים רבות, דבר זה מצביע כי יתכן ויש שינוי ביחסי הזויות של האטומים, שהוא כנראה תמידי יותר מאשר זה שאנרגיה או ויברציות יכולות להיות.

בכל מקרה, כל מה שכימאים לומדים בבית הספר אינו נוכח בשלוש טכנולוגיות רפואיות חשובות אלו. החשיבות של זה היא שהאנשים עם הכסף למחקר אינם מעוניינים לבצע את הסוג הנכון של המחקר. אלו מאיתנו שאין להם את הכסף למחקר, משתמשים בשיטות של ניסוי וטעייה כדי לעשות את מה שאנו עושים, מבלי לדעת מהו הבסיס המדעי האמיתי של המחקר שלנו. אף על פי כן, אנו יכולים להשיג הרבה ללא מחקרים יקרים, מפני שאנו מבינים את עקרונות המפתח.

אני בדקתי את בטיחות הפרוטוקול הזה על עצמי. תופעת הלוואי היחידה היתה הרקסהיימר. אולם, הדבר שחשוב לזכור הוא שטכנולוגיות של על-סגול הוכחו כיעילות פעם אחר פעם, בלי קשר למה שבאמת קורה ברמת המולקולארית.

האם פרוטוקל זה פועל בדומה למכשירי בוב בק, על ידי הריגת מיקרובים תוך שהם חולפים בזרם הדם, או אולי אטומי המים או תאי הדם האדומים זוכרים את התדרים של האור העל-סגול, ואז הורגים מיקרובים בתאי הסרטן, או כל צרוף של דברים אלו, דבר זה איננו יודעים לאשורו.


מה זה תגובת הרקסהיימר

לפני שניגשים לפרוטוקול העל-סגול, יש לדבר אל מושג חשוב.

כל המחלות שמאמר זה עוסק בהן מערבות כמות גדולה של מיקרובים בזרם הדם. כל טיפול ההורג מספר גדול של מיקרובים בדם, יכול שיגרום למצב הנקרא "תגובת הרקסהיימר" [מוכרת גם כ- Jarisch-Herxheimer Reaction ונקראת לעיתים בקיצור "הרקס"].

אנשים שהשתמשו בפרוטוקול זה חוו תגובת הרקסהיימר בטרם תכננו לא את תקופת הבנייה ההדרגתית.

בנוגע לסרטן, על אף שנרמול תאי סרטן כרוך בהריגת המיקרוב שבתוך תאי הסרטן. בלתי נמנע הוא שכל טיפול המנרמל תאי סרטן יהרוג גם כמות גדולה של מיקרובים מחוץ לתאי הסרטן, דהיינו, בזרם הדם.

תגובת הרקסהיימר היא תגובה של הגוף לרעלים המשוחררים על ידי מספר גדול של מיקרובים מתים. תגובת זו כוללת  אחד או יותר מהתסמינים הבאים:

  1. תחושה דמוית שפעת (כמו כאבים ומכאובים שונים)
  2. שלשול (קורה כמעט תמיד)
  3. תחושת בחילה (העלולה להיות חמורה)
  4. כאב ראש או ערפול מוח זמני

לכן, יש פרדוקס מסוים בכך שאםם אתם רוצים את סוג הריפוי הבטוח ביותר (דהיינו, החזרת  תאי סרטן לנורמליות) עליכם לחשוף עצמכם לגחמות של תגובת הרקסהיימר.

בעוד שתגובת הרקס עלולה להיחשב כדבר רע, היא למעשה סימן טוב מאוד מפני שהיא מראה לנו  שהטיפול עובד וכי כמות מסיבית של מיקרובים מתים. עם זאת, ברור שתרצו לעשות כל דבר אפשרי כדי להימנע מהרקס.

המיקרובים הם מאוד חומציים. כאשר הם מתים נוצרת בדם פסולת חומצית אשר חולפת דרך המוח וחוסמת את האיתותים העצביים בו. רבים מהאיתותים במוח דומים לאנטנת רדיו. חסימת האיתותים במוח היא אשר גורמת לתגובת הרקסהיימר.

פרק זה יתאר מספר דרכים להפחית תגובת הרקס ואפילו למנוע אותה לגמרי.

ראשית, הדרך העיקרית למנוע הרקס היא "לבנות" בהדרגה את משך הטיפול. דהיינו, באופן הדרגתי להגדיל את משך הזמן של הטיפול כך שמספר המיקרובים שמתים כל יום יגדל בהדרגה. כך לדוגמה, המיקרובים שנהרגים ביום הראשון והשני אינם זמינים עוד "למות" כאשר הטיפול המלא מתחיל, ובתקווה, הרעלנים שלהם כבר נשטפו מהגוף לפני שמתחיל יומו הראשון של הטיפול המלא.

שתו הרבה מים כאשר אתם משתמשים בטיפול זה. בעיקר בימים הראשונים.

להלן תהליך מומלץ ביותר לבניית המינון בימים הראשונים של הטיפול:

  •  יום 1: יש לבצע את הטיפול למשך 10 דקות בלבד
  • יום 2: יש לבצע את הטיפול למשך 20 דקות בלבד
  • יום 3: יש לבצע את הטיפול למשך 30 דקות בלבד
  • יום 4: יש לבצע את הטיפול למשך 40 דקות בלבד
  • יום 5: יש לבצע את הטיפול למשך 50 דקות בלבד

לאחר בנייה הדרגתית זו המתרפא הרג כבר מספיק מיקרובים בזרם הדם כך שהוא יכול להתחיל את הטיפול המלא, שאורך לרוב שעה אחת, שתי פעמים ביום. צריך שלפחות שעתיים תפרדנה בין טיפול לטיפול.

שנית, וחשוב לא פחות, על המתרפא לשתות הרבה מים מטוהרים לפני ואחרי כל טיפול. מומלץ לשתות לפחות ליטר של מים במהלך שעתיים מהשלמת הטיפול. דבר זה יעזור לדלל את הרעלנים המשתחררים מהמיקרובים המתים ולשטוף אותם החוצה מהגוף.

אין להשתמש במים מזוקקים או מי אוסמוזה הפוכה, כי שתיית כמות גדולה של מים אלו עלולה לשטוף מינרלים נחוצים מהגוף. [הערה: אם בכל זאת אתם משתמשים בזיקוק או באוסמוזה הפוכה לטיהור המים, אפשר לשתות מים אלו ובלבד שהוספתם להם מינרלים ומלחים לאחר הטיהור, לדוגמה על ידי מלח אטלנטי/הימלאיה או על ידי תוסף מינרלים מתאים].

אם אתם מרגישים חלשים, מתעלפים או שאתם הולכים להתמוטט, קרוב לוודאי שהכבד שלכם נמצא בעומס יתר של רעלנים מהמיקרובים המתים, אותם הכבד אינו יכול לתהלך כראוי עקב מחסור במים. זוהי אזהרה רצינית ביותר. שתו מים!

בעוד שתסמינים אלו יכולים לקרות גם עקב לחץ דם נמוך, סוכר גבוה בדם או התייבשות, אם הם קורים בתוך 16 שעות מהטיפול, הם קרוב לוודאי תוצאה של חסר בשתיית מים מטוהרים.

אם זה קורה, הפסיקו את הטיפול למספר ימים ואז התחילו שוב עם בנייה הדרגתית ואיטית עוד יותר.

בנוסף, המתרפא צריך לאכול לאחר הטיפול, אך המזון חייב להתאים להגדרות של "התזונה לסרטן" עליה ארחיב בהמשך.

יש לבצע טיפול זה בחדר חשוך לחלוטין, עם בקושי מספיק אור כדי שתוכלו להמצוא את דרככם בו. מצאו דרך כלשהי לפתור עניין זה, על ידי שימוש בוילונות עבים, קרטונים או שקיות שחורות גדולות לכיסוי החלונות בחדר.

שלישית, מתרפא שיש ברשותו מכונת למי-אוזון (Ozonator, כמו זה שבשימוש בפרוטוקול בוב בק) יכול ליצור מי-אוזון על ידי בעבוע המים במשך 10 דקות. דבר זה יכול להתבצע גם אחרי הטיפול ולהחליף חלק ממכסת המים המטוהרים. פרוטוקול בוב בק עושה שימוש במי-אוזון כדי לעזור במניעת הרקס, אולם טיפול זה הוא חלק מפרוטוקול זול ולכן פריט זה אינו הכרחי.

רביעית, לאנשים רבים יש מכונות ליצירת מים מיוננים [המכילים אטומים בעלי מטען חשמלי] המיצרים מים בסיסיים [אלקלינים]. גם מים אלו יכולים לשמש כעזרה למניעת הרקס וגם אותם יש להפחית ממכסת המים המטוהרים הנדרשת.

מי-אוזון וגם מים מיוננים יועילו לא רק בדילול הרעלנים, אלא שהם עשויים גם לחמצן אותם, דבר המועיל יותר מאשר רק מים מטוהרים. עם זאת, רק מים מטוהרים נדרשים כאן, הסוגים האחרים הם אופציונאליים בלבד.

לאור זאת, אנו רואים כי יש מספר דרכים להפחית ולשכך את תגובת ההרקסהיימר.

כפי שהודגם כבר בעשורים קודמים, כדי להיות אפקטיבי נגד הסרטן יש להרטיט את ההמוגלובין על ידי האור העל-סגול, וכן הודגם שההמוגלובין "זוכר" את התדר של האור העל-סגול בעוצמה מספקת ולמשך זמן מספיק כדי להרוג את המיקרובים שבדם. ידוע הוא שאם ההמגלובין יכול להרוג את המיקרובים שבדם, הוא יכול גם לרפא סרטן, מאחר וסרטן הוא מחלה מיקרוביאלית וההמגלובין מגיע ממש לדופנות תאי הסרטן

לכן, מה שטיפול זה צריך להוכיח זה שהוא יכול להביא את ההמוגלובין "לזכור"  תדרי על-סגול בעוצמה מספקת ולמשך זמן מספיק כדי להרוג את המיקרובים שבדם.

טיפול זה הוכיח יכולת "לזכור" תדרי על-סגול לאור הראיות לתגובת הרקסהיימר קיצונית שחוו אלו שהשתמשו בו, זו הסיבה מדוע הטיפול הזה צפוי להיות יעיל כנגד סרטן.

לאור כל זאת, פרוטוקול זה עובד בשתי דרכים, ראשית, הוא מתפקד כמטהר הדם שבפרוטוקול בוב בק מאחר והוא הורג מיקרובים בזרם הדם, באופן ישיר ובלתי ישיר כאחד. בנוסף, הוא בתקווה הורג גם את המיקרובים שבתוך תאי הסרטן ומאפשר לתאים אלו להתנרמל.

ועוד הערה אחת אחרונה לגבי הרקס, תגובה זו יכולה לקרות בכל עת במהלך הטיפול. אנשים חושבים לפעמים שהיא יכולה להיות רק בתחילת הטיפול, אך היא יכולה להופיע בכל יום.


 הכרות עם טיפול אור על-סגול (UVA Protocol)

הטכניקה הראשונה שאדם עשוי לחשוב עליה כדי להרטיט את ההמוגלבין עם אור על-סגול (UVA) היא להאיר עם האור העל-סגול לתוך העיניים או לבהות אל תוך האור עצמו. בעוד שבתאוריה זה נשמע כדרך מצוינת להרטיט את  ההמוגלובין (בגלל כלי הדם הדקיקים שברשתית), הרי שלמעשה זו עלולה להיות דרך מסוכנת מאוד להכניס את האור הזה אל הדם.

סיבה אחת לכך היא שהמנורות המקובלות לייצר UVA במנורות היא לייצר את כל אורכי הגל של על-סגול (UVA, UVB וגם UVC) בתוך המנורה, ואז לצפות את המנורה בציפוי מיוחד החוסם את אורכי הגל של UVB ואת UVC ומאפשר רק ל- UVA  לעבור.

אולם, במציאות, בציפוי יש תמיד חורי סיכה קטנטנים המאפשרים למעט מגלי ה- UVB וה- UVC לחמוק החוצה. ככל שעובר הזמן ובלאי המנורה גדל, הציפוי ממשיך ונשחק, מספרם של חורים אלו גדל ויותר על-סגול מסוג UVB ו- UVC דולף החוצה.

לכן, למרות שהדרך ההגיונית היא לשים מנורת UVA כזו מעל הטלוויזיה או תחתיה ולעבור את הטיפול בעת שצופים בטלוויזיה כשעה, זה עלול להיות מסוכן מיד בשביל העיניים. למרות שאין מסתכלים ישירות על המנורה, הפגמים בציפוי עלולים להביא ללחץ יתר על העיניים.

השורה התחתונה היא שאדם צריך להימנע לחלוטין מלהאיר על העיניים במנורת על-סגול או לבהות לתוך אור על-סגול.

אשמח לדעת אם מישהו מוצא מנורת על-סגול שאינה מצופה, אך שימו לב כי ברוב המקרים המנורות הללו מצופות מבפנים. אם מצאתם, יידעו אותי במייל (ראו איך להתקשר אלינו)

הערה אחרונה, לשכב על הרצפה במשך שעה עלול להיות משעמם. הרגישו חופשיים להקשיב למוזיקה, טלוויזיה במהלך הטיפול. כדאי גם לסדר שעון שאפשר להציץ בו כדי שלא תרגישו כאילו הטיפול נמשך לנצח.


 פרטי הפרוטוקול

טיפול זה בטוח לחלוטין ובלבד שכללי הבטיחות נשמרים. הדבר היחיד שלא ידוע לגבי הטיפול זו האפקטיביות שלו על חולי סרטן אמיתיים. אולם כבר הוכח כי כל חלקיו של טיפול זה עושים בדיוק מה שהם אמורים לעשות.

ידוע לנו כי טיפול זה יהרוג כמות נכבדת של מיקרובים עת שהם נעים בגוף, לכן ברור כי הטיפול יהיה יעיל לפחות כמו פרוטוקול בוב בק וימריץ את מערכת החיסון, אך יתכן שהוא יהיה יעיל יותר מפרוטוקול בוב בק מפני שיתכן שהוא עושה דברים שפרוטוקול בוב בק לא עושה

למעשה, ניתן להשתמש במטהר הדם של בוב בק או בפולסר המגנטי (Magnetic Pulser) במקביל לשימוש בפרוטוקול זה.

המטרה היא שמנורות על-סגול תזרחנה בעוצמה רבה על חלקם התחתון של הרגליים, השוקיים והקרסוליים.

הפרטים הטכניים

בסידור המוצג להלן נעשה שימוש בשתי צמדי נורות UVA 13 וואט (4 נורות בסך הכל). המנורות מחוברות לשתי זוגות של לוחות עץ באורך של כ- 50 ס"מ ובעובי של 5 ס"מ. רוחב הלוח התחתון כ-15 ס"מ ורוחב העליון כ- 10 ס"מ. המידות המדויקות אינן משמעותיות ביותר.

יש להתקין את הלוחות כך שהלוח הצר יותר מחובר מעל הלוח הרחב כך שתיווצר מדרגה. המדרגה מאפשרת התקנת המנורות באופן כזה שהן יכולות שתיהן להאיר בעוצמה על שוקי המתרפא. הזוג האחר של הלוחות בנוי כתמונת מראה לראשון.

ניתן להשתמש בסרטי וולקרו (סקוץ) או בכל אמצעי אחר כדי לחבר את הנורות אל לוחות העץ. יש לחבר את הנורות למפסק או לפס שקעים יחיד, כדי שניתן יהיה לכבותן ולהדליקו בחושך

להלן תמונות של התקנה אפשרית. כל סידור אחר שיאפשר הקרנת UV על רגלי המתרפא בצורה בטוחה ובטיחותית הוא ראוי. [כתובת לרכישת נורות בארץ, בהמשך]

Alternate1

 

חשוב להקפיד שהנורות לא תיגענה בעץ עצמו (בתמונה ניתן לראות כי הנורות מוטות החוצה מעט).

Alternate2

 

בתמונה להלן רואים את שני צמדי המנורות על הלוחות. המתרפא אמור לשכב על המיטה או על הרצפה בין צמדי המנורות, כאשר הנורות נמצאות במרחק של 15 – 20 ס"מ שני צידי השוקיים שלו.

Alternate3

 


תזכורות

  • אל תשכחו לבנות בהדרגה את משך הטיפול. זכרו, הטיפול נמשך שעה אחת פעמיים ביום, אם כי המתרפא יכול לבחור להגדיל את משך הטיפול בהדרגה עד 2 שעות פעמיים ביום (4 שעות מקסימום ליום)
  • בנוסף אל תשכחו כי יש למנוע מהאור הע-סגול להאיר על הפנים (בעיקר על השיניים).
  • אל תשכחו להרטיב וללחלח את הרגליים לאחר כל שימוש כדי למנוע יובש
  • אל תשכחו לשתות הרבה מים לאחר הטיפול ובמהלכו.
  • חשוב לזכור כי הטיפול חייב להתקיים בחדר חשוך עם אך מספיק אור כדי להתארגן בנוחות. השתמשו בוילונות עבים או קרטון לכיסוי החלונות.

שימושים נוספים לפרוטוקול זה

אם יש מצב של נפיחות זמני (כגון בצקת), או שיש צורך לכווץ גידול (הנמצא על הוא ממש מתחת לעור), או שיש דלקת מקומית, שווה יהיה להשתמש בנורת העל-סגול בצורה נוספת ובנוסף לפרוטוקול הנ"ל.

השימוש הנוסף של בנורת העל-סגול יכול לכלול מיקום של המנורה ישירות מעל (כחמישה ס"מ) מעל המיקום של הגידול או הנפיחות או הדלקת (לדוגמה, מעל סרטן עור).

לדוגמה, אם יש למתרפא בצקת ברגל, יש למקם את את העל-סגול בדיוק מעל הבצקת למשך שעתיים ביום אחד וביום הבא יש למקמה בצד האחר של הרגל. המתרפא יכול לצפות לתגובת הרקסהיימר חזקה, אך במצב חירום, תגובת הרקס יכול להיות הצרה הקטנה מבין השתיים.

הטיפול ב- UVA עבד היטב על בצקת מקומית ודלקות מקומיות אחרות.


 כמה זמן ובאיזו תכיפות להשתמש בטיפול

באופן רגיל כל טיפול ימשך שעה אחת, אולם במקרים קיצוניים אפשר להשתמש בו לשעה וחצי ואף שעתיים לכל טיפול.

מספר הפעמים ביום בהן ניתן להשתמש בטיפול זה וכן מספר הימים בשבוע בהן יעשה שימוש בטיפול תלוי בנסיבות של כל מתרפא. לרוב השימוש לא יארך יותר מ- 4 שבועות ולעיתים לא יותר מיומיים שלושה (לבצקת מקומית ברגליים, לדוגמה)

לסרטן יש להשתמש בטיפול פעם אחת ביום למשך 4 – 6 שבועות, אולם המתרפא יכול להתאים לעצמו את משטר הטיפול.

למקרי סרטן פחות חמורים (דוגמת סרטן שאובחן לאחרונה אשר אינו מהיר התפשטות ואינו מהסוגים המסוכנים המיוחד) יספיק כנראה טיפול אחד כל יומיים למשך 4 – 6 שבועות.

הבה נעמיק מעט בשאלה כמה פעמים ביום צריך המתרפא להשתמש בטיפול. הדבר תלוי במיקרוב איתו יש מתעסקים.

לדוגמה (אשר אינה קשורה לסרטן) אם הורגים 25% מהמיקרובים בטיפול אחד, ועושים רק טיפול אחד במהלך היום, ואם המיקרוב מתחלק ומתרבה ונוצרים יותר מיקרובים (מאשר מתו במהלך הטיפול) לפני הטיפול הבא, אזי ברור כי יש לעשות 2 או שלושה טיפולים ביום.

לדוגמה, בשפעת פנדמית [פנדמיה הינה מצב של מגיפה כלל עולמית, בדומה לשפעת ספרדית (1918-20) שהרגה עשרות מליונים ונגרמה על ידי וירוס אלים במיוחד שעשה שמות בעולם המורעב של אחרי מלחמת העולם הראשונה], הוירוס מתרבה מהר מאוד. לכן, עבור שפעת פנדמית על החולה לעשות שתי טיפולים ואפילו שלושה ביום.

בכל אופן, כשאדם תופס שפעת פנדמית, לא יהיה לו הזמן לבניה הדרגתית של המינון כדי למנוע תגובת הרקס, שעשויה, במקרה כזה, להיות האפשרות הפחות גרועה.

כעת ארחיב על נושא חשוב במידה דומה לטיפול על-סגול עצמו, והוא התזונה לסרטן, דהיינו, הדברים שמותר לאכול במהלך הטיפול, ובכלל.

התזונה לסרטן

המיקרובים מתרבים הרבה יותר מהר כאשר הם חשופים לתזונה חומצית [pH נמוך]. למעשה, תזונה חומצית ברובה תוביל בוודאות גבוהה למיקרובים המתרבים מהר משניתן להרגם.

מצד שני, תזונה מבססת [אלקלינית, בעלת pH גבוה] תגרום למיקרובים "משעממים" המתרבים מאוד לאט.

לכן, התזונה לסרטן חשובה לא פחות מהטיפול בסרטן.

אם אינכם משלבים את תזונה מתאימה לסרטן בטיפול שלכם, הסיכוי שלכם לנצח את המיקרובים (אפילו אלו של שפעת) הם נמוכים עד אפסיים

בעוד שמיקרוב הסרטן אינו מתרבה מהר כסוגים אחרים של מיקרובים, ידוע הדבר בחקר הסרטן כי גם לחולי סרטן, התזונה לסרטן היא קריטית במידה דומה.

תזונה מבססת כוללת, בין שאר הדברים:

  1. אפס סוכר
  2. אפס קמח לבן
  3. אפס משקאות קלים (קולה, מיצים, סודה)
  4. אפס בשר
  5. אפס מוצרי חלב
  6. וכדומה

במילים אחרות, המתרפא צריך, במידה רבה, לחיות על ירקות מלאים, דגנים וקטניות מלאים, אגוזים מלאים (אך לא בוטנים) ופירות מלאים עד כמה שאפשר.

קראו עוד על כך במאמר זה: התזונה לסרטן


 עוד על שפעת פנדמית

הבה נחזור ונעמיק בנושא של שפעת פנדמית. על ידי תזונה מבססת טובה סביר כי המתרפא לא יצטרך להשתמש בטיפול על-סגול בצורה כה תכופה כנ"ל. למעשה, תזונה נכונה תאט את התרבות המיקרובים ותיתן למתרפא מספיק זמן לבניה הדרגתית של הטיפול ומניעת תגובת הרקס

מאידך, ואת זה חשוב מאוד להבין, אם חולה בשפעת פנדמית אוכל תזונה חומצית, לא ניתן יהיה לרפא אותו!

קראו משפט זה חזור וקרוא עד שתפנימו לחלוטין את חשיבותה של התזונה!!

וכמובן, בבית החולים יאכילו את חולי השפעת בגלידה. הם לא מתכוונים לגרום רעה לחולים שלהם, הם פשוט פועלים מתוך בורות.

במונחים של מניעת מגיפה של שפעת, דבר פשוט כמו חמצן מיוצב (חפשו בגוגל:Miracle Mineral  Supplement או MMS) יכול לעזור לכם למנוע שפעת. שלוש ארבע טיפות של חומר זה ביום, למבוגרים, יגרום שלא תוכלו לחלות בשפעת פנדמית, אך אם אתם חוטפים שפעת, או כל מחלה בה המיקרוב מתפשט מהר, ראוי שתבינו את החשיבות של התזונה.

הסיכויים לשרוד שפעת פנדמית קשורים לחלוטין לרמת הבסיסיות של התזונה שלכם!!!


עוד על סרטן

סוגים מסוימים של סרטן מחייבים חשיבה יוצרת. כדוגמה לכך אביא את סרטן הלשון.

עבור סרטן בלשון, יהיה זה מועיל להאיר עם העל-סגול על אוזניים במשך רוב הטיפול. אך בנוסף לאוזניים, אפשר  לפתוח את הפה ולהוציא ת הלשון ככל האפשר כדי להאיר ישירות עליה באור על-סגול. קרוב ככל שתאירו על הריכוז של גדול של תאי סרטן (בנוסף לאוזניים), כך ייטב.

עם זאת, סרטן בלשון עלול להוביל להתנפחות מסוכנת [עקב חסימת דרכי הנשימה] ולדלקת. לכן חשוב לבצע בניה הדרגתית של משך הטיפול הנמדדת במרווחים של דקות בודדות, אם מכוונים את האור ישר על הלשון

במילים אחרות, אם מכוונים על האוזניים הבנייה ההדרגתית תהיה במרווחים של 10 דקות במוסבר לעיל. אך אם מכוונים את האור ישירות על הלשון, יש לבנות הדרגתית במרווחים של דקה אחת כל טיפול.

אם מתחילה כל התנפחות שהיא בכל שלב של הטיפול הפסיקו אותו מיידית.

יתכן ולא ניתן יהיה למנוע מהאור העל-סגול להגיע לסתימות האמלגם. במקרים כאלה יש לקחת מינון גבוה של חומרי כילציה [חומרים המתחברים למתכות כבדות ומושכים אותן מהגוף] כגון אלו:

Touchstone Essentials Pure Body

Life Enhancement, EDTA Chelator Complex


 חזרה על מספר אזהרות

אזהרה 3: יש להקפיד שלא יהיו מיכלי פלסטיק או כול סוג אחר של פלסטיק, ובעיקר פלסטיק שקוף, בכל חדר בו מופעל אור על-סגול. זאת כדי למנוע שחרור רעלים מהפלסטיק. יש לכסות מיכלי וחפצי פלסטיק בבד עבה במהלך הטיפול.

אזהרה 4: לטיפול זה יש פוטנציאל לגרימת התייבשות חמורה, מפני שאור על-סגול מושך נוזלים מהעור. תסמינים של התייבשות דומים לתסמיני זיהום מכימיקלים: תחושה של חולשה והתעלפות והרגשה רעה כללית. קל לטפל בזה אם עוקבים אחר ההוראות. ההוראות יציעו לכם ללשים בד לח על האור לאחר כל חשיפה.

אזהרה 5: חולה אחד דיווחה כי יתכן והאור העל-סגול "התיך" את אחת מסתימות האמלגם (סתימות כספית) שלה, או לפחות תרם להרעלת כספית. זוהי אכן אפשרות. אם יש לכם סתימות אמלגם, כפי שיש לרבים, השתמשו במסכת חדר ניתוח או בפיסת קרטון כדי למנוע חשיפת הפה והאף לאור העל סגול.

הערות כלליות:

  1. הציפוי של נורות העל-סגול [נורות כספית מצופות] נפגם עם הזמן ומאפשר לקרינה העל-סגולה המסוכנת יותר לעבור. יש להחליף את הנורות מעת לעת.
  2. [כאן אפשר להשיג נורות UVA. בנוסף, יש נורות מסוג LED באתר ebay.com. יש לחפש לפי "uva bulb 220v" אולם קשה להבין מה סוג הקרינה שהן פולטות]

כזכור, זהו טיפול בשלבי ניסוי. בלי קשר לתוצאות שהשגתם איתו, אנא ספרו על כך לוובסטר קהר (באנגלית) או לנו (בעברית). ראו איך ליצור איתנו קשר.


 התייחסויות אחרונות לטיפול בסרטן

חולי סרטן אחדים יתחילו טיפול אלטרנטיבי מיד עם אבחון הסרטן. אבל הרוב העצום של החולים ישתמשו בטיפולים קונבנציונליים (כימותרפיה, הקרנות וניתוחים) במשך חודשים רבים בטרם יתחילו טיפול אלטרנטיבי לסרטן.

כאשר אנשים קיבלו כמות נכבדה של כימותרפיה, הקרנות וכדומה, התאים הלא סרטניים בגופם פגועים קשות. למעשה, רוב האנשים שמתים מסרטן, למעשה מתים בגלל הנזק לתאים לא סרטניים אלו.

כל אלו שלהם נזק כבד לתאים הלא סרטניים חייבים להבין כי טיפול זה מיועד אך ורק לסילוק תאי סרטן

במהירות. הוא לא נועד להגן על תאים לא סרטניים.

הנקודה כאן היא שחולי סרטן מתקדם המשתמשים בטיפול זה צריכים, בנוסף, להשתמש גם בטיפולים שתוכננו להזין את התאים הלא סרטניים ולהגן עליהם ועל האיברים השונים

מוצרים מצוינים להגנה והזנה של תאים לא סרטניים כוללים:

  1. מיץ לימו (ראו מאמר זה [אנגלית]. השתמשו בשם משתמש "no" ובסיסמה "link")
  2. סלקט (ראו www.cellect.org. רכשו רק את הסוג Maxi-Blend powder)
  3. מיץ נוני (חפשו בגוגל)
  4. מיץ מנגוסטין (בארץ נמכר משקה זמברוזה המכיל מנגוסטין)
  5. מיץ גוג'י ברי
  6. וייב (מיוצר על ידי Eniva)
  7. Quantum Liver Complex (אם הכבד בסיכון)
  8. תה אסיאק (אם הכבד בסיכון)
  9. Quantum Kidney Complex (אם הכליות בסיכון)

וכדומה,

ראו את התפריט מימין עבור טיפולי סרטן אלטרנטיביים אחרים בכדי ללמוד יותר על טיפולים להגנה על תאים לא סרטניים.


כיצד מתרפאים יכולים לעזור לאחרים

טיפול זה לא יכול להשתפר ללא מידע מאנשים אשר השתמשו בו.מידע זה, ולא שום דבר אחר, הוא שמאפשר כוונון עדין של הוראות הטיפול עבור מתרפאים אחרים. אתם הופכים חוקרי סרטן כאשר אתם משתמשים בטיפול זה. אם אינכם מספרים ל- ICRF על הניסיון שלכם, אתם מועילים לעצמכם אך אינכם עוזרים לאף מתרפא אחר. מידע על הטיפול עשוי להועיל להם.

לפני התחלת הטיפול יש לקחת בדיקת שתן כדי לדעת מה רמת הסרטן ה"בסיסית" שלכם עם התחלת הטיפול. לאחר מכן, 6 עד 8 שבועות לאחר הטיפול יש לשוב לשלוח בדיקת שתן כדי לראות כמה סרטן יש לכם לאחריו. ראו הוראות במאמר כמה סרטן יש לי.

כדי להתקשר עם ICRF, אם לשאלות, הערות, או רק לספר לנו שאתם משתמשים בטיפול זה, כתבו אלינו (ראו איך להתקשר אלינו להלן). הקפידו לכלול את המילה cancer בנושא המכתב כדי שלא יילך לדואר זבל.


תמיכה טכנית בחינם

מאחר וזהו טיפול חדש, התמיכה בטיפול זה היא בחינם ותסופק על ידי וובסטר קהר [במייל, באנגלית]. ראו איך ליצור איתנו קשר

סגור לתגובות.