פרוטוקול דימתיל-סולפאוקסיד עם כלורין-דיאוקסיד (DMSO/CD) – יישום עורי

מאת:  וובסטר קהר (Webster Kehr), (המכון העצמאי לחקר הסרטן – ICRF ).

עודכן בתאריך 18-12-13.  פורסם בתאריך 09-04-14

דף המקורhttp://www.new-cancer-treatments.org/Cancer/DMSO_CD.html

הערת תרגום: כל טקסט הנמצא בתוך [סוגריים מרובעות] הוסף בעת התרגום והעריכה על מנת להקל על הבנת החומר, לעזור לקורא להתמצא או להוסיף מידע חשוב. טקסט כזה אינו נמצא במאמר המקורי באנגלית.

התנערות מאחריות – Disclaimer


אזהרות לטיפול זה

אזהרה חמורה:

חולי סרטן מתקדמים אינם צריכים להשתמש בפרוטוקול זה כטיפול עיקרי, אלא כפרוטוקול משלים לטיפול העיקרי שהם לוקחים.

בעוד שפרוטוקול זה בטוח באופן מיוחד וקל לתפעול, אפתח ראשית במצבים בהם פרוטוקול זה עלול שלא להיות הבחירה הטובה ביותר.


אזהרה: מגבלות של גיל וגודל

אין להשתמש בפרוטוקול זה עבור ילדים מתחת לגיל 12

המינון בפרוטוקול תוכנן לאנשים שמשקלם 60 ק"ג (130 פאונד) ומעלה. אלה השוקלים פחות מכך צריכים להשתמש מינון נמוך יותר באופן יחסי למשקלם.


אזהרה: תוספי תזונה מסוימים יכולים לנטרל טיפול זה

אין להשתמש בפרוטוקול זה יחד [בו-זמנית] עם מולטי-ויטמינים, ויטמין C, ויטמין E, סלניום, תוספים בוני חיסון או כל תוסף אחר הכולל נוגדי חמצון. כלורין דיאוקסיד הוא חומר מחמצן והוא יכול לנטרל נוגדי חמצון אלו.

כדי להימנע מבעיית נטרול נוגדי החמצון (כלורין דיאוקסיד לא מושפע על ידם), אין לקחת נוגדי חמצון במהלך שעה לפני תחילת הטיפול ובמהלך שעה אחרי סיומו.


אזהרה: אין להשתמש בטיפול זה יחד עם תרופות מרשם

הדימתיל סולפוקסיד בטיפול זה עשוי להגדיל את האפקטיביות של תרופות מרשם ולגרום למעשה למינון יתר של תרופות המרשם שהחולה לוקח. יש להקפיד על זהירות רבה והשגחה צמודה אם בוחרים להשתמש בטיפול זה יחד עם תרופות ולהימנע מלקחת תרופות מרשם במהלך שעה לפני תחילת הטיפול ובמהלך שעה אחרי סיומו.

אין להשתמש בפרוטוקול זה יחד עם אספירין או כל תרופה מדללת דם אחרת!


אזהרה: לנשים בהריון, לנשים מניקות או לנשים המתכוונות או עשויות להיכנס להריון

לנשים בהריון, לנשים מניקות או לנשים המתכוונות או עשויות להיכנס להריון אסור להשתמש בפרוטוקול זה בשום פנים ואופן! האפקט על העובר המתפתח עלול להיות קטלני עקב המינון הגבוה של הכלורין דיאוקסיד יחד עם המשקל הנמוך במיוחד של העובר! בנוסף, לעובר יש הרבה תאים שעדיין לא התמיינו לרקמות השונות והטיפול הזה מכוון על תאי סרטן (בגלל הדימתיל סולפוקסיד) שגם הם תאים לא ממוינים. טיפול זה עלול, על כן, לפגוע בשוגג בתאים עובריים לא ממוינים ולגרום למות העובר או למומים מלידה.

יש להתייחס לאזהרה זו ברצינות גמורה!


הערה: הקטנת הגידול

טיפול זה לא תוכנן כדי להקטין גידולים, כך שאין להשתמש בטיפול זה במקרה בו יש גידול כלשהו במיקום מסוכן (לדוגמה בגידול הלוחץ על צינוריות המרה בכבד). פנה לעזרה רפואית או השתמש בפרוטוקול המכווץ גידולים דוגמת פרוטוקול סלקט-בודוויג (Cellect-Budwig protocol).

בנוסף, אם לחולה יש גודש במוח או כל מצב מסכן חיים אחר, פנו לעזרה רפואית מיידית!

[הערה:

פרוטוקול סופה מושלמת המבוסס על פרוטוקול זה, הוא פרוטקול אגרסיבי יותר במינון הדימתיל-סולפוקסיד וכלורין-דיאוקסיד שבשימוש והוא מיועד למתרפאים מסרטן שלב 4 (מתקדם)]



פרק 1: סקירה של פרוטוקול דימתיל-סולפאוקסיד / כלורין-דיאוקסיד

הסיבה העיקרית לחקור על פרוטוקול זה היא שהוא זול באופן מיוחד. לאנשים רבים שעברו טיפולי סרטן  אורתודוקסיים מקיפים לא נשאר למעשה כסף לטיפולים אלטרנטיביים, לכן יש מקום לפיתוח של טיפול זול ועם זאת יעיל במיוחד.

יש גם סיבה נוספת, חשובה יותר, למחקר בפרוטוקול זה. אחדים מה"טיפולים האלטרנטיביים לסרטן"  המקובלים, אינם מרפאים למעשה את הסרטן. מה שהם עושים זה לגדוש את הגוף בנוטריאנטים, ובכך למעשה עוזרים למטופל להישאר בחיים, שזה נהדר. אולם, טיפולים אלו לא בהכרח מרפאים את הסרטן. כך, לדוגמה, טיפולים כאלה יכולים לתת לתאי הסרטן אנרגיה, דבר הסותר במידה רבה את ההשפעות הרעות של הסרטן על הגוף האנושי.

בעוד שזה ללא ספק קריטי לשמור את המטופל בחיים, תאי הסרטן חייבים להיות מסולקים מתישהו. זהו נושאו של מאמר זה – כיצד להפוך תאים סרטניים בחזרה לתאים נורמאליים, באופן עדין, בטוח וזריז.

כן, זו אינה טעות דפוס. מטרת פרוטוקול זה היא להפוך תאי סרטן לתאים נורמאליים. מרגע שהקורא מבין מה גורם לסרטן מלכתחילה, הוא יכול גם להבין שתאי סרטן יכולים לחזור להיות תאים נורמאליים.

לנרמול תאי סרטן יש לכך יתרונות רבים מאשר להריגת תאים אלו. על ידי נרמולם של תאים אלו הטיפול מייצר הרבה פחות פסולת ורעלים מאשר יווצרו מהתאים המתים. כך שטיפול זה עובד הרבה יותר מהר מטיפול רגיל לסרטן, וישנם יתרונות נוספים לנרמול של תאי סרטן.

זהו "טיפול מחקרי לסרטן" ופרוש הדבר שהוא הוכח כבר כטיפול בטוח. זה גם אומר ש- ICRF מעוניינים להיות בקשר עם כל מי שמשתמש בפרוטוקול זה. כתובות המייל של חבר המנהלים של ICRF אינן משוחררות לציבור אלא לעיתים רחוקות, אך למטרת קשר בנוגע לפרוטוקול זה מצורפת כתובת המייל של וובסטר קהר (שכתב את המאמר) בסוף פרק 3. אני מעונין לשמוע ממי שמתכוון להשתמש בפרוטוקול זה ואשמח לעבוד עמך בחינם דרך המייל ולפעמים דרך טלפון. עד כדי כך אני משתוקק לראות את האפקטיביות של פרוטוקול זה.

למעשה, הפרוטוקול בין לילה לסרטן (פב"ל)  כבר הוכח כאפקטיבי ביותר. פב"ל מורכב משני מרכיבים, דימתיל-סולפאוקסיד עם כלורין-דיאוקסיד  (פרוטוקול זה) ודימתיל-סולפאוקסיד עם מי כסף קולודיאליים (colloidal Silver).

המטרה של פרוטוקול זה היא ליצור פרוטוקול יעיל כמו פב"ל, אך פחות תובעני ממנו. במילים אחרות, מטרת פרוטוקול זה היא להיות פב"ל עדין.

זהו פרוטוקול בטוח לחלוטין המבוסס על תיאוריה מוצקה ביותר לגבי התהוות סרטן (ראו להלן). אני בעצמי השתמשתי בכמויות גדולות בהרבה של דימתיל-סולפאוקסיד מאלה שבשימוש בפרוטוקול. אלפי אנשים השתמשו במינונים גבוהים בהרבה של כלורין-דיאוקסיד  מהמומלצות במאמר.


תאורית הסרטן: מה גורם לסרטן?

רוב האנשים מאמינים שנזקים בדנ"א הם הגורמים לסרטן.  אולם בעוד שבמצבים נדירים לדנ"א יש השפעה שלילית על מערכת החיסון של אדם, לדנ"א עצמו אין שום קשר להתפתחות של סרטן.

עובדה היא כי סרטן נגרם על ידי סוג מסוים של מיקרוב הנכנס לתוך תאים רגילים והופך אותם לסרטניים (או שתא סרטני מתחלק ויוצר שני תאים עם המיקרוב בתוכם).

למעשה, לכולם יש תאים סרטניים בגופם בכל עת. בדרך כלל מערכת החיסון מחסלת אותם בצורה בטוחה. מערכת חיסון מוחלשת וגורמים נוספים עלולים לאפשר לתאים סרטניים להתגבר על מערכת החיסון. אולם ההיווצרות של תאי סרטן נגרמת  למעשה אך ורק על ידי מיקרוב המגיע לתוך תאים רגילים.

ד"ר רייף (Rife) ביצע כמות עצומה של מחקר לגבי היחסים בין מיקרובים לסרטן בשנות ה- 1930. הוא הזריק את הווירוס לעכברי מעבדה ובמאה אחוז מהמקרים העכברים פיתחו סרטן.

ד"ר רייף הציע ריפוי לסרטן שלא עשה דבר למעט הריגת המיקרוב. הריפוי הצליח ב- 100% מהמקרים. אך שימו לב כי ריפוי זה לא היה מכוון להרוג תאי סרטן או לתקן את הדנא (שעדיין לא התגלה אז). כל מטרתו היתה להרוג את המיקרוב שבתוך תאי הסרטן. ברגע שהמקרוב בתוך תאי הסרטן מת, התאים יכולים היו להתנרמל ולחזור להיות תאים ממוינים רגילים.

ד"ר רייף ידע היטב כי המיקרוב שצריך לחסל נמצא בתוך תאי הסרטן. המכונה האלקטרומדיקלית (ריפוי בעזרת תדרים וחשמל) שהמציא הרגה מיקרובים בתוך תאי סרטן ומחוצה להם.

כמעט כל החומרים הטבעיים אינם נכנסים באופן רגיל אל תוך התאים, לכן זה כמעט בלתי אפשרי שחומרים כאלו יהרגו את המיקרוב שבתוך התאים. חומרים טבעיים יכולים להרוג תאי סרטן ולבנות את מערכת החיסון, אך הם אינם מסוגלים בדרך כלל להרוג מקרוב בתוך התא הסרטני.

אז איך מיקרובים גורמים לסרטן? אסביר זאת כאן על קצה האצבע:

האנרגיה של התאים מגיעה ממולקולות הנקראות ATP. מולקולות אלו נוצרות בתוך המיטוכונדריה (אברונים בתא המייצרים אנרגיה) על ידי שני תגובות שרשרת כימיות: ראשית, מעגל קרבס (מעגל חומצה ציטרית) ואחריו שרשרת מעבר האלקטרונים.

ידוע היטב כי מיקרובים צורכים כמות גדולה של גלוקוז. בתוך תאי סרטן המיקרובים "מיירטים" גלוקוז שבאופן נורמלי היה מומר בתא לפירובט. המיטוכונדריה משתמשת בפירובט כדי להפעיל את מעגל קרבס, לכן מעגל קרבס למעשה מדוכא מפעילותו כאשר המיקרוב תופס לעצמו את הגלוקוז.

שרשרת מעבר האלקטרונים, המשמעותית עוד יותר, תלויה לחלוטין במעגל קרבס ליצירת מולקולות ה- ATP להפעלתה. כך, הימצאותו של מיקרוב בתוך התא משבשת לחלוטין את  יצור מולקולות האנרגיה בתוך במיטוכונדריה.

בנוסף, המיקרוב פולט מיקוטוקסינים, אלו הם תוצרי לוואי חומציים ורעילים ביותר ונטולי כל תועלת בתוך התא. וכך המיטוכונדריה, במקום לשחות בתוך נוזל עתיר פירובט, שוחים בתוך ים של רעלים.

והנה הנקודה החשובה: בדיוק כמו שהנוכחות של מיקרוב בתוך התא גורמת לתא להיות סרטני, אם הורגים את המיקרוב הזה, התא יכול לשחזר את יצור האנרגיה ולשוב להיות תא נורמלי. יותר מתריסר חומרים הוכחו כחומרים המנרמלים תאי סרטן. הנזק ל- DNA בתוך תאי סרטן מסוימים נגרם מה- DNA של המיקרוב הגורם לסרטן.

וכמובן, כל עוד במיקרוב נמצא בתוך התא הסרטני, אין באפשרותו של התא לחזור ולהתנרמל.

עוד בנושא זה אפשר למצוא במאמר: מה גורם לסרטן והרחבה בנושא, כמו גם שיחה לגבי קטגוריות טיפול שונות המרפאות סרטן במאמר: התיאוריה של הסרטן [אנגלית].


איך עובד  טיפול דימתיל-סולפאוקסיד / כלורין-דיאוקסיד

טיפול סרטן אלטרנטיבי זה, כפי שהוא, הוכח כבר כיעיל כנגד מלנומה וכנגד קרצינומת תאי קשקש (squamous cell carcinoma).

עבור סוגים אחרים של סרטן יעילות הטיפול עדיין אינה ברורה. אך, מאחר ובמלנומה ובקרצינומת תאי קשקש יש תאי סרטן רגילים (מה שמיחד סוגים אלו אינו סוג התאים שבגידול אלא דרך התפשטותו), צפוי שטיפול זה יהיה יעיל גם עבור סוגי סרטן אחרים.

טיפול זה עושה שימוש במינונים נמוכים של כלורין-דיאוקסיד  שתים עשרה פעמים בכל יום. במילים אחרות, במקום להשתמש במינון גבוה פעם או פעמיים ביום, כאן השימוש הוא המינונים קטנים מספר פעמים ביום.

המפתח לטיפול זה שבמשך שתים עשר שעות כל יום, החל מהבוקר, כל הנוזלים שתאי הסרטן שלך מקבלים לשתות, מכילים את מחסל המיקרובים כלורין-דיאוקסיד. זה לא בריא למיקרוב, וזה המיקרוב (לא התא הסרטני) שטיפול זה מכוון להרוג. מרגע שהמיקרובים בתוך התא הסרטני חוסלו, התא יכול לחזור ולהיות תא נורמאלי.

לטיפול זה יש שני יתרונות עיקריים על טיפולים אלטרנטיביים אחרים:

1.       הטיפול הזה תוכנן לנרמל תאי סרטן, פירוש הדבר שאם משתמשים בו בצורה נכונה הוא לא אמור לגרום לשום סוג של דלקת או נפיחוּת (הנוצרים כתוצאה משאריות תאי סרטן שהגוף מתקשה לפנות) וגם,

2.       ניתן ליישם טיפול זה על גבי (דרך) העור או דרך הפה*. פירוש הדבר שאלו הנדרשים לזונדה (צינורית האכלה) או האכלה ורידית, יכולים גם הם להשתמש בטיפול זה. גם אנשים שאינם יכולים לעכל מזון יכולים להשתמש בו.

[ * טיפול ספציפי זה עוסק רק ביישום של דימתיל-סולפאוקסיד וכלורין-דיאוקסיד על גבי העור. דימתיל-סולפאוקסיד נספג במהירות ומושך את הכלורין-דיאוקסיד דרך העור אל הגידול הסרטני.] 



פרק 2: האלמנטים השונים של הטיפול

מה זה דימתיל-סולפאוקסיד (DMSO)?

טיפול זה כולל דימתיל-סולפאוקסיד, שהוא חומר טבעי טהור מתעשיית העץ. הרבה מיליונים של אנשים בעולם השתמשו בדימתיל-סולפאוקסיד. אף לא אדם אחד מת מהשימוש בו.

דימתיל-סולפאוקסיד מתכוונן על תאי סרטן ו"פותח" שערים (ports) בתאי הסרטן, אשר בתורם מאפשרים לכלורין-דיאוקסיד להגיע לתוך התאים הסרטניים ולהרוג את המיקרוב שבתוכם.

דימתיל-סולפאוקסיד גם נקשר למולקולות מסוימות, ומחקרים הראו שכלורין-דיאוקסיד הוא אחת המהמולקולות הללו. פירוש הדבר שדימתיל-סולפאוקסיד לא רק פותח את השערים במעטפת התא הסרטני עבור הכלורין-דיאוקסיד אלא שהוא גם גורר את הכלורין-דיאוקסיד אל תוך תאי הסרטן.

כפי שכבר הוזכר, אם מצליחים להרוג את המיקרוב(ים) בתוך תאי הסרטן, התאים יחזרו להיות תאים נורמאליים ללא שום סוג של שרידים מתאי סרטן מתים, כך שאין כל נפיחוּת ודלקת כתוצאה מגוויעת תאי סרטן. למעשה, דימתיל-סולפאוקסיד ידוע כעוזר להפחית נפיחוּת ודלקת.

אך ללא קשר לכמות תאי הסרטן שיהפכו לתאים נורמאליים, מה שידוע הוא שדימתיל-סולפאוקסיד עם כלורין-דיאוקסיד יהרגו כל מיקרוב שנמצא בדם ובכך יעזרו לבנות את מערכת החיסון. זאת ועוד, מהיבט כימי טהור, ישנן דרכים נוספות בהן כלורין-דיאוקסיד עוזר לבנות את מערכת החיסון.

ראו אתר זה [אנגלית] אם ברצונכם לדעת עוד על דימתיל-סולפאוקסיד.


מה זה כלורין-דיאוקסיד

כלורין-דיאוקסיד עשוי מסודיום כלוריט (sodium chlorite) המוכר גם כחמצן מיוצב (תמיסת מימית המכילה ריכוז חמצן גבוה במיוחד). מוצר החמצן המיוצב המשמש ברגיל להכנת כלורין-דיאוקסיד נקרא גם MMS (Miracle Mineral Supplement – מינרל הפלאים). חמצן מיוצב נמצא זה כבר 70 שנה בשימוש כתרופה אלטרנטיבית למניעת התקררות ושפעת.

כלורין-דיאוקסיד נחקר על ידי מדענים זה שנים רבות והוזכר בכתבי עת מדעיים לרוב, אך היה זה ג'ים המבל (Jim Humble) אשר הביא את הכלורין-דיאוקסיד לחזית הקדמית של הרפואה האלטרנטיבית.

ג'ים השתמש ב- 15 טיפות של כלורין-דיאוקסיד (הווה אומר 15 טיפות של MMS בתוספת החומר המפעיל), ועוד 15 טיפות כשעה מאוחר יותר, כדי לרפא מלריה. מחלת האיידס (HIV) ניתנת גם היא לריפוי עם כלורין-דיאוקסיד על ידי נתינה של החומר בזריקה לחולי איידס, אבל השימוש כמתואר במאמר זה לריפוי של איידס יכול להיות יעיל בדומה לשימוש בזריקות. מאמר זה יעזור למנוע את וירוס האיידס מלעבור דרך הדם. פרוטוקול בוב בק (Bob Beck Protocol), הידוע כמרפא איידס בתוך 21 יום, מנקה את הדם רק פעם אחת ביום. הטיפול הזה מנקה את הדם באופן מתמשך במשך 12 שעות.

עוד דבר שג'ים המבל גילה זה שכלורין-דיאוקסיד ניתן להכנה ביתית על ידי ערבוב של חמצן מיוצב עם חומר מפעיל. החומר המפעיל הוא אשר ממיר את החמצן המיוצב לכלורין-דיאוקסיד.

חמצן מיוצב רגיל (לדוגמה במוצרים כמו Vitamin O, Aerobic O7 or Aerobic KO7) מכיל בין 3% ל- 7% סודיום כלוריט (להבדיל ממלח שולחן רגיל שהוא סודיום כלוריד).

MMS, לעומת זאת, מכיל 28% של סודיום כלוריט. הסיבה לתמהיל זה היא כדי שהחומר יגיב טוב יותר לחומר המפעיל, ליצירת כלורין-דיאוקסיד.

הספקים של החומר עשויים להציע להוסיף את MMS לסוג כלשהו של חומץ. זוהי טכנולוגיה ישנה. אין להשתמש בחומץ עם MMS!! חומץ עלול למעשה להזין קנדידה ופטריות שמר בגוף.

שלושת החומרים המפעילים שאפשר לערבב עם MMS הם:

1.       חומצה ציטרית בריכוז של 10% או 50% (מגיע בצורת נוזל או באבקה שיש להמיר לנוזל), או

2.       מיץ לימון סחוט טרי, כזה שסוחטים לבד (לא קנוי) ומסונן מחלקיקי הפרי, או

3.       מיץ ליים סחוט טרי, כזה שסוחטים לבד (לא קנוי) ומסונן מחלקיקי הפרי.

כל אחד מהחומרים הללו יגיב כימית עם הסודיום כלוריט ליצירת כלורין-דיאוקסיד. חומצה ציטרית נוזלית בריכוז של  50% היא הברירה המועדפת ביותר לערבוב עם MMS מסיבות שיובנו בפרק הבא. אפשר לקנות חומצה ציטרית באינטרנט בצורת נוזל או אבקה. אם קניתם בצורה של אבקה, צריך להפכה לנוזל לפני השימוש. את ה-MMS  חובה לקנות מספק של MMS. אצל ספקי MMS  יש תחלופה גבוהה של חומצה ציטרית כך שמוצר זה יהיה תמיד טרי אצלם.

הדברים שאסור לערבב עם סודיום כלוריד, עניין זה חשוב לפחות כמו הדברים שצריך לערבב איתו, למשל, אל תשתמשו בשום סוג של מיץ לימון משומר בבקבוק, כיוון שיכול להיות שהוסיפו לו ויטמין C כחומר משמר.

השיטה המומלצת ביותר היא השימוש ב50% חומצה ציטרית שנקנתה מספק  של MMS.

כשמכינים כלורין דיאוקסיד,  משתמשים בטיפה אחת של חומצה ציטרית 50% כנגד טיפה אחת של MMS [ולא משתמשים במים כלל]. הסיבה לכך היא כשמיישמים כלורין דיאוקסיד עם דימתיל-סולפאוקסיד  דרך העור. התערובת תחדור דרך העור הרבה יותר בקלות [ללא מים כי הדימתיל-סולפאוקסיד לא צריך למשוך גם מולקולות של מים דרך העור].

הקפידו שהבקבוק של ה MMS לא יהיה חשוף לאור שמש ישיר.

בעוד שאפשר לקנות כלורין דיאוקסיד באינטרנט, האתר שלנו ממליץ שתכינו אותו בבית מסודיום כלוריט (MMS) . כלורין דיאוקסיד הוא גז והוא לא יישאר בתוך מים למשך יותר מכמה שעות.עליכם להכין את זה בבית טרי בכל פעם שאתם משתמשים בכלורין דיאוקסיד על מנת לוודא שאתם מקבלים את האפקט המקסימאלי מהמוצר.

הרשו לי לחזור על ההצהרה האחרונה רק כדי לוודא הבנת הנושא. כלורין דיאוקסיד אינו נשאר יציב למשך יותר ממספר שעות ובגלל שיש שעה אחת בין טיפול לטיפול, כמות גדולה של כלורין דיאוקסיד יכולה להתאדות משתמשים באותה תערובת פעמיים ברציפות. במלים אחרות, חייבים להכין כלורין דיאוקסיד טרי לפני כל שימוש.

למידע נוסף על כלורין-דיאוקסיד ראו כאן או כאן.

 


התזונה לסרטן

בכל פעם שאתם משתמשים בפרוטוקול שתוכנן להרוג חיידקים, זה קריטי מאוד להימנע מאכילת מאכלים ושתיית משקאות המעוררים את המיקרובים הקיימים, וזה כולל סרטן, מאחר וגם סרטן הוא מחלה מיקרוביאלית.

תזונה של מאכלים ומשקאות  חומציים תהפוך את הפרוטוקול הזה לפחות אפקטיבי בגלל שהמיקרובים יתרבו הרבה יותר מהר ובאופן אגרסיבי יותר בנוכחות של תזונה חומצית.

במלים אחרות, המיקרובים יתרבו מהר יותר משתוכלו להרוג אותם, וזה כולל גם את המיקרובים שבתוך תאי הסרטן

כלומר, ללא "תזונת סרטן" חזקה, אין שום סיכוי שהטיפול הזה, או כל טיפול אחר, יהיה אפקטיבי!! "תזונת הסרטן" היא הדרך העיקרית לעצור את התפשטות תאי הסרטן!!

 

תזונה מבססת (יוצרת בסיסיות) כוללת בין השאר:

1. אפס סוכר

2. אפס קמח לבן

3. אפס משקאות מוגזים (אפילו משקאות "דיאט" אסורים)

4. אפס בשר

5. אפס מוצרי חלב

וכך הלאה,

אחרי סילוק כל המאכלים שמזינים או מעוררים מיקרובים, מה שיישאר לכם זה בעיקרון מזון מלא, פירות מלאים, [ירקות ו]משקאות מירקות ומזון ומשקאות בריאים אחרים.

משך שתים עשרה השעות היומיות של פרוטוקול זה, אוכלים מעט מאוד מזון וכמעט לא שותים כלל (למעט במקרים בהם אדם חייב נוזלים כדי להישאר ער בזמן נהיגה, או בגלל סיבה חיונית אחרת)

עוד מידע על תזונת סרטן ראו:התזונה לסרטן עבור רוב הטיפולים



פרק 3 – יישום הפרוטוקול

טיפול זה נמשך 12 שעות כל יום, אך אל דאגה, זהו טיפול קל ופשוט אשר יפריע אך מעט לסדר היום הרגיל שלכם.

חשוב לדעת: דימתיל-סולפאוקסיד יכול לגרום לריח גוף חזק. המתרפא צריך על כן מישהו שלא נגע כלל בדימתיל-סולפאוקסיד, כדי שיוכל לקבוע עד כמה ריח הגוף רע. כל מי שנגע בחומר כבר לא יהיה מסוגל להבחין בו יותר.

בטיפולי סרטן רבים בהם משתמשים במינונים גבוהים של דימתיל-סולפאוקסיד, צריך האדם להתרחק מן הציבור אחרי המנה הראשונה של הטיפול. התקווה היא שלפחות חלק מהאנשים לא ידיפו ריח גוף מורגש (ריח גופרית) במינונים הנמוכים שבטיפול זה.

התיאוריה מאחורי טיפול זה היא שבמשך שתים עשרה שעות בכל יום אין לסרטן שום דבר לשתות חוץ מנוזל המכיל כלורין-דיאוקסיד. מה שמהותי כאן הוא שדבר ראשון על הבוקר, עוד לפני שתיית נוזל כלשהו, יש להתחיל לקחת מנות קטנות של דימתיל-סולפאוקסיד עם כלורין-דיאוקסיד.

חוק 1: במהלך שתים עשרה שעות הטיפול יש  לשתות מעט ככל האפשר. אין פירוש הדבר שאסור לשתות בכלל במהלך הטיפול, אלא שצריך לשתות הכי מעט נוזלים שאפשר!.

חוק 2: מותר לאכול מזון במהלך 12 שעות הטיפול, אך גם כאן, הכי מעט שאפשר. שוב, מזון אינו אסור, אלא שיש להמעיט בו עד כמה שאפשר.

חוק 3: שעה אחת לאחר היישום האחרון של דימתיל-סולפאוקסיד עם כלורין-דיאוקסיד, אפשר לשתות ולאכול כמה שרוצים למשך שאר היממה.

בעשיית הנ"ל, רוב הנוזלים שאדם שותה במהלך שתים עשרה השעות מכילים כלורין-דיאוקסיד. מאחר ותאי סרטן צורכים נוזלים כל הזמן, כמות גדולה למדי של כלורין-דיאוקסיד תכנס לתוך תאי הסרטן ודבר זה אומר שרבים מהמיקרובים, ובתקווה אפילו כולם, ימותו.

הדימתיל-סולפאוקסיד משמש לפתיחת מעברים בתאי הסרטן כך שאחוז גבוה יותר של כלורין-דיאוקסיד מגיע לתוך התא הסרטני, כך שהוא מקבל מכה כפולה:

4.       מעט מאוד מים בתוספת כלורין-דיאוקסיד פירושם שהסרטן מקבל בעיקר מים מעורבים עם כלורין-דיאוקסיד במשך 12 שעות וגם

5.       בנוסף, הדימתיל-סולפאוקסיד מאפשר לכלורין-דיאוקסיד להתכוונן ספציפית על תאים סרטניים

בנוסף,  דימתיל-סולפאוקסיד  ו כלורין-דיאוקסיד למעשה נקשרים ביחד כך שהרבה יותר כלורין-דיאוקסיד מגיע לתוך מגיע לתוך תאי הסרטן מאשר מוצר שאינו קשור לדימתיל-סולפאוקסיד.

התאים הסרטניים יתנרמלו במהרה, שזוהי מטרתו של הטיפול הזה. כל עוד המתרפא לא מחזיק בתזונה לקויה המאפשרת למיקרובים להתרבות מהר מידי, טיפול זה צריך להיות אפקטיבי מאוד.

אזהרה חמורה: לא ניתן להדגיש זאת לעיתים תכופות מספיק: חובה להכין כלורין-דיאוקסיד טרי בכל פעם שמערבבים דימתיל-סולפאוקסיד וכלורין-דיאוקסיד. כלורין-דיאוקסיד הוא גז מומס בנוזל והגז יתנדף מהנוזל בתוך כמחצית השעה. חובה להכין תערובת חדשה של כלורין-דיאוקסיד כל שעה!!

במילים אחרות, כאשר משתמשים בכלורין-דיאוקסיד,  יש להשתמש בו מיד ואז לזרוק את הכלורין-דיאוקסיד שנשאר ללא שימוש. הוא יהיה חסר ערך כעבור 1/2 שעה.


אזהרות בטיחות לדימתיל-סולפאוקסיד

דימתיל-סולפאוקסיד הוא חומר נהדר. לרוע המזל, יש כמה אזהרות רציניות לשימוש בו. אך אל בהלה, אזהרות בטיחות אלו הן קלות לישום. ראשית, לנשים בהריון, לנשים מניקות או לנשים המתכוונות או עשויות להיכנס להריון אסור להשתמש בדימתיל-סולפאוקסיד בשום פנים ואופן! למרות שאין ראייה כי דימתיל-סולפאוקסיד גורם למומים מלידה, הדמיון בין תאים עובריים מוקדמים לבין תאי סרטן הוא  כה גדול שעדיף לשגות לצד זהירות היתר. שנית: אין לתת לדימתיל-סולפאוקסיד לבוא במגע עם העיניים. גם כאן אין ראיות כי זה עלול לגרום לבעיה, אך עדיף לשגות לצד הזהיר. שלישית:י ש להיזהר בכפפות מפלסטיק, גומי, לטקס או כל סוג של כפפות, כאשר מטפלים בדימתיל-סולפאוקסיד. הדימתיל-סולפאוקסיד יכול להיקשר לחומר של הכפפה ולמשוך אותו לתוך תאי הגוף ובכך לגרום לחולי חמור. טכנאי מעבדה שעבד עם המדענים שגילו לראשונה את הדימתיל-סולפאוקסיד, נעשה חולה מאוד בגלל שטיפל בחומר שרק התגלה עם כפפות מעבדה. בעוד שיתכן כי כפפות ניתוח מסוימות הן איכותיות מספיק לשימוש עם דימתיל-סולפאוקסיד, מי שבוחר להשתמש בחומר זה עם כל סוג של כפפות, לוקח על עצמו סיכון. אולם, כלל זה יוצר בעיה. מאוד מומלץ להשתמש בכפפות כאשר מיישמים את הדימתיל-סולפאוקסיד על העור, שאם לא כן עור הידיים יתקמט מאוד. לשמחתנו, יש דרך פשוטה לבדוק עם דימתיל-סולפאוקסיד נקשר לכפפות ויוצר סיכון. כדי לבדוק עם החומר ממנו עשויה הכפפה (פלסטיק, לטקס, גומי וכדומה) נקשר לדימתיל-סולפאוקסיד, יש לטבול את קצה אחת מאצבעות הכפפה למשך 24 שעות בדימתיל-סולפאוקסיד ואז לבדוק אם יש נזק כלשהו לכפפה במקום בו היתה טבולה. לחילופין אפשר לשפוך דימתיל-סולפאוקסיד לתוך אחת מאצבעות הכפפה ולאחר 24 שעות לשטוף אותה ולהפכה (הפנים החוצה) כדי לבחון אם יש נזק. אם החומר של הכפפה נראה שלם ולא נגוע. הכפפה מתאימה לשימוש. רביעית: אין לתת לדימתיל-סולפאוקסיד לבוא במגע עם בגד מכל סוג שהוא במהלך הכנתו. בקצרה, החומר צריך ללכת מהבקבוק ישירות לכוס הערבוב (היכולה להיות עשויה מזכוכית, עץ, קרמיקה או מתכת), ואז יש ליישם על העור את המוצר המעורבב, מעל (או על) המקום בגוף בו נמצא הגידול. כאמור, החומרים הבאים הם תמיד בטוחים לשימוש עם דימתיל-סולפאוקסיד: זכוכית, עץ, קרמיקה ומתכת. מיכלי פלסטיק קשיחים גם הם בדרך כלל טובים לשימוש, למעשה, בקבוקי התזה מזכוכית, פלסטיק קשיח או מתכת הם הדרך המועדפת ליישם דימתיל-סולפאוקסיד . כמובן, עדיין יש למרוח את החומר ידנית. משנאמר כל זה, דימתיל-סולפאוקסיד הוא מוצר נפלא ומאוד בטוח לשימוש כל עוד נוקטים באמצעי זהירות סבירים. דימתיל-סולפאוקסיד ניתן לרכישה כנוזל, ג'ל או קרם. הכללים זהים לכל הצורות הללו.


מה צריך לקנות עבור טיפול זה

מרכיבי הטיפול הם:

1.       דימתיל-סולפאוקסיד (DMSO) – 2 בקבוקים של כ- 230 מ"ל (8 Ounce / oz)

2.       MMS – מינרל הפלא המכיל 28 סדיום כלוריט) – לפחות 3 בקבוקים

3.       חומצה ציטרית 50% (אותה יש לרכוש מאותו הספק של ה- MMS)

דימתיל-סולפאוקסיד (DMSO) מגיע לרוב בצורה של דימתיל-סולפאוקסיד 99.9% טהור, המעורב עם 30% מים. תערובת זו מכילה תמיסה ביחס 30/70. אין להשתמש בדימתיל-סולפאוקסיד המכיל פחות מ- 30% מים. במילים אחרות, גם אם ניתן להשיג תמיסה טהורה של דימתיל-סולפאוקסיד ללא מים, חובה לערבב אותה עם מים מזוקקים כדי לקבל יחס של 30% מים עם 70% דימתיל-סולפאוקסיד . חובה להשתמש בתערובת של 30/70 כדי שתחדור את העור בצורה תקינה.

ישנם ספקים רבים של דימתיל-סולפאוקסיד (DMSO באינטרנט). להלן מספר קישורים:

ספק DMSO בתמיסת 30/70 כמתואר לעיל –  www.herbspro.com. ספק זה נכון לשלוח ישירות לישראל

 

לא מצאנו ספק ישראלי ל- MMS. לרכישת MMS וחומצה ציטרית, הנה ספק מחו"ל. (יש לשים לב שאצל הספק הזה, החומצה הציטרית מגיעה מעורבת כבר עם מים. לכן יש לרכוש בקבוק של חומצה ציטרית 50% מול כל בקבוק של MMS. אפשר לרכוש כאן גם באריזה של ליטר):

H2O Air Water America

ישנם ספקים רבים נוספים באינטרנט אם כי לא כל ספק נכון לשלוח לארץ.

עוד על רכישת  תוספים וחומרים אחרים בחו"ל ויבוא אישי ראה מאמר: רכישת תוספים וציוד בחו"ל

תזכורת: דימתיל-סולפאוקסיד מוכר באנגלית כ- DMSO.


העקרונות הכלליים של הכנת כלורין-דיאוקסיד.

 אזהרה: לא ניתן להדגיש זאת לעיתים תכופות מידי: חובה להכין כלורין-דיאוקסיד טרי בכל פעם שמערבבים דימתיל-סולפאוקסיד וכלורין-דיאוקסיד. כלורין-דיאוקסיד הוא גז מומס בנוזל והגז יתנדף מהנוזל בתוך כמחצית השעה. חובה להכין תערובת חדשה של כלורין-דיאוקסיד כל שעה!!

פרק זה יסביר את העקרונות הכלליים של הכנת כלורין-דיאוקסיד מסודיום כלוריט (MMS) וחומצה ציטרית.

1.       כדי להכין טיפה אחת של כלורין-דיאוקסיד יש לערבב טיפה אחת של סודיום כלוריט (MMS) עם טיפה אחת של חומצה ציטרית 50% (אם בנמצא רק חומצה ציטרית בריכוז 10% יש לערבב 5 טיפות של החומצה 10% עם כל טיפה של סודיום כלוריט).

2.       כדי להכין שתי טיפות של כלורין-דיאוקסיד יש לערבב שתי טיפות של סודיום כלוריט (MMS) עם שתי טיפות של חומצה ציטרית 50%.

3.       כדי להכין שלוש טיפות של כלורין-דיאוקסיד יש לערבב שלוש טיפות של סודיום כלוריט (MMS) עם שלוש טיפות של חומצה ציטרית 50%.

אין שימוש ביותר משלוש טיפות של כלורין-דיאוקסיד בפעם אחת. כעיקרון, לכל טיפה של MMS  יש להוסיף טיפה אחת של חומצה ציטרית 50%

כעת, הבה נחיל עיקרון זה כדי ללמוד איך לבנות באופן בטוח את המינון  הרפואי של כלורין-דיאוקסיד .

הערה לגבי מים: יש להשתמש במים מזוקקים או במים מטוהרים. אף פעם לא במי ברז! בנוסף, אני ממליץ שלא להשתמש במים אלקליניים (בסיסיים) או במים עם אוזון, מאחר ואלה עלולים להפריע כימית לכלורין-דיאוקסיד .

לאחר שתים 12 יומיות של בנייה הדרגתית של המינון או 12 שעות של הטיפול המלא, אפשר להמשיך בסגנון החיים הרגיל ובלבד שהמתרפא ממשיך עם תזונת סרטן חזקה (ראה מאמר: התזונה לסרטן)


הכנה ויישום של כלורין-דיאוקסיד דרך העור (Trans Dermal)

דוגמה זו מייצרת [מינון סטנדרטי] של "שלוש טיפות" מהתערובת של דימתיל-סולפאוקסיד עם כלורין-דיאוקסיד.

המתרפא צריך להימנע משתיית נוזלים ככל האפשר מההתעוררות ועד סיום שתים עשרה השעות של הטיפול.

הטיפול השעתי (יצור 3 טיפות מהתערובת)

1.       שימו 3 טיפות של MMS בקערית. ואז

2.       הוסיפו לקערית 3 טיפות של חומצה ציטרית 50% ואז

3.       בחשו את הטיפות מפעם לפעם במשך 3 דקות אין להוסיף מים בכלל

4.       הוסיפו לתערובת 6 טיפות של דימתיל-סולפאוקסיד

5.       בחשו את התערובת במשך דקה אין להוסיף מים בכלל

6.       מרחו את התערובת על הזרוע, רגל, חזה או גב. יש למרוח היטב ליצירת שכבה דקה מאוד.

שימו לב: כאשר מערבבים 3 טיפות של MMS עם 3 טיפות של חומצה ציטרית ואז עם 6 טיפות של דימתיל-סולפאוקסיד, התמיסה שנוצרת מוגדרת כ- "3 טיפות" [של החומר הפעיל]. למרות שיש בה למעשה 12 טיפות של חומרים שונים.

עשו זאת בדיוק כל שעה למשך 12 שעות. שימו לב שיש לבחוש את הדימתיל-סולפאוקסיד לדקה אחת בלבד בטרם השימוש. שימו לב גם שבשום שלב אין מוסיפים לתערובת מים!

אחרי שתים עשרה השעות אפשר לשתות מים מטוהרים ולאכול מזון בריא במהלך שאר היום

[ראו גם הערות המתרגם לגבי הטיפול בסוף המאמר]


הערות חשובות נוספות

עבור אנשים עם  סרטן מתקדם, המתרפא יכול להשתמש במינון כלורין-דיאוקסיד כפול (פי 2) או משולש (פי 3) מהמינון הסטנדרטי לעיל [3 טיפות]. במקרים קיצוניים אפשר להשתמש אפילו במינון של פי 5 מהמינון הסטנדרטי לעיל.

יש למרוח את תערובת הדימתיל-סולפאוקסיד וכלורין-דיאוקסיד ישירות על הסרטן או הגידול, או על העור שממש מעל לסרטן או הגידול. אולם, אם מתפתחת פריחה בעור, יש למרוח במקום אחר, קרוב ככל האפשר לסרטן או לגידול.

במידה ואתם עובדים בימים ראשון עד חמישי, יתכן שתרצו להתחיל את הטיפול הראשון ביום שישי כדי לראות אם אתם מפתחים ריח גוף חזק. תמיד הניחו לאדם אמין, אשר אינו משתמש בדימתיל-סולפאוקסיד להיות הקובע אם יש לכם את ריח הגוף האופייני.

אחרי שתים עשרה השעות אתם יכולים לאכול ולשתות כל דבר שתרצו, בכל כמות שתרצו, ובלבד שאתם מקפידים על התזונה לסרטן.


כמה זמן יש להמשיך בטיפול זה

טיפול זה יכול להימשך לתמיד, אך באופן רגיל הוא ימשך  4 עד 5 שבועות. כחודשיים לאחר התחלת הטיפול (וכל חודשיים לאחר מכן כל עוד הטיפול נמשך), על המתרפא לבצע בדיקת מצב הסרטן (ראו מאמר כמה סרטן יש לך – כיצד להעריך את התקדמות הטיפול)

אם מדד הסרטן נותר כשהיה או עלה, יש לבחור טיפול אחר.

אם המדד ירד, יש להמשיך לעבוד עם טיפול זה כמקודם.

 



[ הערות ותוספות מאת העורך

התוספות להלן הן סיכום של שיחת מייל עם כותב המאמר, וובסטר קהר.

בנייה הדרגתית של המינון

בנייה הדרגתית של המינון פירושה התחלה במינון נמוך יותר מן המינון הסטנדרטי על מנת לבדוק רגישויות ולאפשר לגוף להסתגל.

כדי לבנות את המינון בהדרגתיות, יש להתחיל בהכנה ובישום של טיפה אחת של החומר הפעיל (דהיינו, שליש מהמינון המודגם בסעיף הקודם) כל 3 שעות במהלך היום הראשון, יישום טיפה אחת כל שעה ביום השני, ישום שתי טיפות כל שעה ביום השלישי וישום מינון סטנדרטי מלא ביום הרביעי. אם יש צורך להגדיל את המינון עוד יותר, יש לבצע זאת בהדרגה.

אם בשלב כלשהו מתפתח  גירוי בעור, יש ליישם את החומר במיקום אחר, קרוב לגידול ככל האפשר.  לגבי תגובות בעיתיות אחרות, ראו מאמר זה על תגובת הרקסהיימר הצפויה במהלך שחרור רעלים או הריגת מיקרובים.

הפחתת משך היישום היומי

ביצוע של הפרוטוקול במשך 12 שעות יומיות הינו הביצוע המיטבי וצפוי להשיג את התוצאות הטובות ביותר. אולם, המידה ומסיבה כלשהי אין המתרפא יכול להקדיש לביצוע 12 שעות עוקבות או במידה והמתרפא משתמש בטיפולים הכוללים נוגדי חמצון חזקים (הנוגדים פרוטוקול זה) כגון אלו בפרוטוקול זיל הזול, יש אפשרות לקצר את משך הזמן של יישום הפרוטוקול תוך הגדלת המינון השעתי בהתאמה.

דהיינו, במידה ונדרש לקצר את משך הפרוטוקול מ- 12 ל- 6 שעות, יש ליישם על העור מינון כפול מהמינון הסטנדרטי, דהיינו 6 טיפות של כלורין-דיאוקסיד בכל ישום. יש לחשב את המינון כך שהכמות הכוללת של הכלורין-דיאוקסיד תהיה דומה לזו בטיפול הרגיל.

הערה: גישה זו אמנם הוצעה על ידי וובסטר קהר בתכתובת מייל, אך לא נבדקה על ידו או על ידי ICRF (או על ידי). יש להשתמש בשכל הישר ביישום גישה זו ולבנות את המינון המצטבר בהדרגה ]

סגור לתגובות.