תצפיות על המיקרוב הגורם לסרטן

מאת: גדעון כינר

עודכן בתאריך 12-05-14.  פורסם בתאריך 12-05-14

התנערות מאחריות – Disclaimer


הקדמה

אתר Cancer Tutor עובד על פי תאוריה לפיה סרטן נגרם כתוצאה ממיקרוב משנה צורה הנכנס לתאים רגילים והופך אותם לסרטניים, אולם וובסטר קהר אינו מביא סימוכין מסודרים לתאוריה זו ולמדע שמאחוריה.
מאמר זה כולל שני פרקים המתארים, את האופן שבו גורם המיקרוב המדובר לסרטן, בפרק הראשון, וממשיך וסוקר חלק מתוך התצפיות המדעיות שזיהו מיקרוב זה בפרק השני. מידע זה מובא לטובת אותם שרוצים להעמיק ולחקור את הנושא של תאוריות שונות (ומועילות) לגבי הגורמים לסרטן.

פרקים אלו נלקחו מעבודת סיום שנה בנושא ריפוי סרטן שהגשתי ב-2013. אלו פרקי אמצע וזוהי הסיבה מדוע ההערות מסומנות במספרים 1 עד 6 בעוד ההפניות הביבליוגרפיות מסומנות במספרים 21 עד 30. אתכם הסליחה על אי הנוחות.


 

כיצד גורם המיקרוב לסרטן

מהתצפיות והניסיונות של החוקרים הללו ואחרים עולה כי מיקרוב פליאומורפי[1] המצוי בדם של כל היצורים החיים יכול לשנות את צורתו, גודלו ואת הפתוגניות שלו בהתאם לתנאי הסביבה בתוך הגוף. וובסטר קֶהר (Webster R. Kehr) [3][2] מסביר את השתלשלות העניינים באופן הבא[3] :

עקב חולשה של התא (בגלל קרצינגונים, חומציות או סיבות אחרות) המיקרוב מסוגל להיכנס לתא כשעובדת היותו פליאומורפי מסייעת לו בכך. כשהמיקרוב בתוך התא, הוא לוקח לעצמו את הגלוקוז שנכנס לתא, ופולט רעלנים (Mycotoxins) ואלמנטים אחרים כחלק ממחזור החיים שלו. מאחר והרעלנים הללו הם מאוד חומציים, פנים התא נהיה חומצי (חומציות גבוהה היא תכונה מאפיינת של תאי סרטן). חומציות זו גורמת לכך שהמיטוכונדריה (האברונים בתא המייצרים את האנרגיה) אינן מקבלות מספיק גלוקוז ומתקשות לייצר אנרגיה תאית מצד שני, המיטוכונדריה כן מקבלות הרבה רעלנים של המיקרוב וחומרי זבל אחרים שאינן יכולות להפוך לאנרגיה.

רמת האנרגיה של התא יורדת והולכת מכיוון שהמיטוכונדריה נמצאת כעת בים של רעלים וטינופת שהם ההפרשות של המיקרוב ואינה מצליחה לקבל גלוקוז. עקב המחסור בגלוקוז, נשלחים איתותים לקולטני האינסולין והגלוקוז במטרה להביא עוד גלוקוז לתא.

גלוקוז נוסף נכנס לתא (תא סרטני צורך בערך פי 15 יותר גלוקוז מתא רגיל) אך רובו נחטף על ידי המיקרוב שבשלב זה כנראה כבר מתרבה. המיטוכונדריה שוחות בים גדל והולך של רעלים וחומצה.

מאחר ויש מגבלה לכמות הגלוקוז שיכול להיכנס לתא, אין מספיק גלוקוז גם עבור המיקרוב וגם לייצור מספיק אנרגיה. המיטוכונדריה (למעשה מעגל קרבס ושרשרת מעבר האלקטרונים) מושבתות.

מאחר ורמת האנרגיה יורדת ואין יותר צריכה של חמצן, התא הופך להיות אנאירובי ולמעשה, התא כעת הוא תא סרטני. יצור האנרגיה בו מתבסס כעת רק על גליקוליזה (תהליך אנאירובי בלתי יעיל הפולט הרבה מאוד חומצה בתא ובסביבתו). עם זאת, עקב צריכת הגלוקוז הגבוהה במיוחד של התא הסרטני, האנרגיה ממשיכה להיווצר בכמות המספקת אך בקושי לקיום התא החולה (והמיקרוב הבריא שבתוכו).

המיקרוב מייצר מעטה חלבוני סמיך העוטף את התא. חלבון זה מסווה את התא החולה ממערכת החיסון (ובכך מונע השמדתו על ידה). וכנראה גם מושך גלוקוז אל התא וחוסם כניסת חמצן לתוכו.

המיקרוב שבתוך התא יכול להיכנס גם לגרעין התא ובכך משיג גישה ישירה אל הדנ"א של התא. הנזקים לדנ"א של תאים סרטניים הם כנראה התוצאה של התערבבות הדנ"א של המיקרוב עם הדנ"א של התא.

התיאוריה לעיל מסתמכת על עובדות חלקיות וביניהן תצפיות של המדענים במהלך מאה וחמישים השנים האחרונות (להלן). חשוב להבין שלמרות שהתיאוריה אינה בהכרח האמת המדויקת – לצערנו אין כיום ידיעה מדויקת לגבי הגורם הוודאי לסרטן – העבודה איתה מאפשרת פיתוח של פרוטוקולים טיפוליים יעילים, כפי שנעשה על ידי מרפאים לא מעטים  במהלך המאה האחרונה.


תצפיות על המיקרוב הגורם לסרטן

החל ממחצית המאה ה- 19 זיהו חוקרים המצאות של מיקרובים[4] בתאי סרטן או בסביבתם. הראשון לדווח על כך היה אנטונין ביצ'מפ (Antoine Béchamp)[5] שזיהה ב- 1866 גופים זעירים במיוחד בדם אותם כינה מיקרוזימה וטען שאלו יכולים להתפתח לבקטריה.

הפתולוג ויליאם ראסל (Russell) זיהה ב- 1890 גופים עגולים בעלי גודל משתנה הן בתוך תאי הסרטן והן מחוצה להם [21]. ראסל הציע כי זהו פרזיט הגורם לסרטן אך ההיפותזה נתקבלה בספקנות, בין היתר, כנראה, עקב פרסומם של ה"הפוסטולטים של קוך"[6] שקבעו כי יכול להיות רק קשר חד ערכי בין גורם מחלה ספציפי לבין מחלה מסוימת. העובדה כי גופים אלו בעלי גודל משתנה ונמצאו גם במקרי מחלות אחרות סתרה את החוקים הללו [22]. הרווי גילורד, פתלוג מניו יורק פרסם ב- 1901 את ממצאיו בהם אימת את עבודתו של ראסל [23]. למרות ממצאים אלו הפגינו מומחי הסרטן של תחילת המאה ה- 20 ובראשם הפתלוג ג'ימס אווינג (James Ewing) התנגדות לתאורית המיקרוב הגורם לסרטן. בספרו רב ההשפעה Neoplastic Diseasesמ- 1919 טען אווינג כי סרטן אינו מתנהג כמחלה מדבקת ולכן אין זה אפשרי שמיקרוב יהיה הגורם למחלה. כתוצאה מקביעה קטגורית זו נדחתה תיאורית המיקרוב המסרטן בבוז על ידי מרבית הענף ואך רופאים ואנשי מחקר מועטים העיזו לעסוק בה [22].

במהלך המאה העשרים פרסמו מספר חוקרים עזי לב ממצאים התומכים ומאששים את הימצאותו של מיקרוב פליאומורפי בגידולי סרטן ובמחלות אחרות. רשימה חלקית כוללת את ג'יימס יאנג (James Young) שפרסם ב- 1920 על בקטריה פליאומורפית שמצא בגידולי סרטן. מייקל סקוט פרסם ב- 1925 ממצאים דומים ובאותה שנה פרסם גם גונטר אנדרליין (Günther Enderlein) את מממצאיו לפיהם חלקיקים צמחיים (אותם כינה Protit) נוכחים בכל צומח וחי והם עלולים, בהינתן תנאים סביבתיים מסוימים לשנות צורתם ולהפוך פתוגנים [24]. תמיכה לתיאורית המיקרוב הוסיפו וילהלם פון ברמר (Wilhelm von Brehmer) בשנות ה- 1930 וז'ורז' מזט (Georges Mazet) ב- 1941. רויאל רייף (Royal Rife)  זיהה בשנות ה- 1930 את "וירוס הסרטן" בעזרת מיקרוסקופ אופטי ייחודי שבנה, בעל הגדלה הדומה למיקרוסקופ אלקטרוני כיום (אך שבניגוד לו אינו הורג את הדגימה הנצפית). רייף השתמש באור מקוטב כדי לצבוע את הדגימות והצליח לזהות 14 שלבי התפתחות ושינוי צורה של המיקרוב בעת התרחשותם [25] [26] (הרחבה בפרק ‎6.8 להלן). בשנות ה- 50 עד שנות ה- 70 של המאה הקודמת עידן צוות של נשים בראשות וירג'יניה לווינגסטון (Virginia Livingston), את המיקרוביולוגיה של הסרטן והדגיש את הפליאומורפיות הקיצונית של המיקרוב [27]. גסטון נאסנס (Gaston Naessens) [28] זיהה בשנות ה-1960 ממצאים דומים לאלה של אנדרליין ורייף בתאי סרטן (גם כאן בעזרת מיקרוסקופ שבנה בעצמו) וזיהה 16 שלבי התפתחות ושינוי צורה של המיקרוב.

תקצר היריעה מלפרט כאן את כל הרופאים והמדענים אשר זיהו את המיקרוב הזה ואת עבודתם, אולם גם מרשימה חלקית זו ניתן להתרשם מהכמות ומהאיכות של החוקרים ושל עבודתם. מצער לומר  שהן התיאוריות והן רבים מהחוקרים עצמם סבלו במקרה הטוב מהתעלמות של הממסד המדעי או מביקורת תוקפנית ביחס לממצאיהם ובמקרים גרועים יותר נתקלו ברדיפות, איומים, מעצרים ותביעות (ועד מקרי מוות בלתי מוסברים) מצד האגודות הרפואיות, השלטונות וחברות התרופות הגדולות, בעיקר אם עבודתם נשאה פן מעשי בפיתוח של מרפא לסרטן (או למחלות כרוניות עתירות רווח אחרות) והיה בה כדי לאיים על מקור הרווח של תעשיית הסרטן [25] [27]  [28].

למרות זאת, ממצאים הקושרים סרטן למיקרובים שונים ממשיכים לצוץ כל העת. הרפואה האלופטית מכירה כיום בכך שהליקובקטר פילורי, לדוגמה, גורם לסרטן בדרכי העיכול בהמשך לדלקת מתמשכת [29]. כן מוכר הקשר בין Human Papilloma Virus לבין סרטן צוואר הרחם, בין Hepatitis B לבין סרטן בכבד ועוד צרופים רבים כאלה [30]. עם זאת, הפרדיגמה שעוצבה על ידי  התיאוריות המיקרוביולוגיות של פסטר, קוך ואחרים עדיין שולטת ברפואה האלופטית ומגבילה את יכולתה להתייחס לאפשרות של מעורבות קרצינוגנית של מיקרובים כלליים במחלת הסרטן.


הערות

[1] פליאומורפיזם (pleomorphism) משמעותה ריבוי צורות ומתייחסת לענייננו ליכולת של מיקרוב לשנות צורה וגודל כתוצאה מתנאי סביבה משתנים. המיקרוב שמצאו החוקרים השונים משתנה, כך נראה, מגודל של סומטיד (קטן מוירוס) ועד לגודל של פטריה ומשנה את צורתו בהתאם לשינויים בגוף המארח (לדוגמה, חומציות)

[2]  וובסטר קֶהר (R. Webster Kehr) הקים את האתר  Cancer Tutor (www.cancertutor.com) המביא מידע מפורט ורב ערך לחוליי סרטן המעדיפים להתרפא בגישות חלופיות, יעילות ובלתי רעילות (באופן יחסי). האתר הוא אוצר של מידע מעשי ועיוני כאחד וקשור לקרן העצמאית לחקר הסרטן (Independent Cancer Research Foundation, Inc) המקדמת מחקר ומפתחת פרוטוקולים להתרפאות לא רעילה מסרטן תוך שימוש במגוון שיטות וגישות.

[3] הרעיונות של וובסטר קהר המובאים כאן אינם מקובלים על הרפואה האלופטית. עם זאת, בהינתן שהגישות המוצגות באתר מביאות לריפוי של סרטן באחוזים גבוהים משמעותית מאלה של השיטות האלופטיות בהתבסס על תאוריה זו, אפשר להניח שהיא קרובה יותר למציאות מאשר הגישה האלופטית הנוטה להאשים פגמים גנטיים עלומים.

[4] המילה "מיקרוב" נהוגה כאן מאחר והממצא המיקרוסקופי תואר כבעל צורה וגודל משתנה שאינו תואם להגדרה מדעית אחת ויחידה (דיון בהמשך).

[5] אנטונין ביצ'מפ היה מתנגדו העיקרי של פסטר. השניים נחלקו בעיקר בשאלה האם בקטריות הן פליאומורפיות (משנות צורתן וגדלן) כפי שטען ביצ'מפ או מונומורפיות לטענתו של פסטר, אשר התקבלה על דעת הקהילה המדעית מאז, ולא בטוח שלטובת המדע. עבודתו של ביצ'מפ ותורתו אינן מוזכרות כמעט בשום ספר רפואי או מדעי בן ימינו.

[6] המיקרוביולוג הגרמני רוברט קוך קבע ב- 1884 שכדי  להוכיח שחיידק מסוים גורם למחלה צריכים להתקיים ארבעה תנאים הידועים כ"פוסטולטים" של קוך: א) אותו חיידק חייב להיות מבודד תמיד מאותה מחלה; ב) את החיידק שבודד מן החולה יש לגדל בתרבית טהורה במעבדה; ג) כשמזריקים את החיידק שגודל בתרבית לחיה בריאה, עליו לגרום למופע קליני הדומה לזה של המחלה המקורית; ד) אותו חיידק חייב להיות מבודד שוב מחיית הניסוי החולה. בסוף המאה ה- 19 היתה לחוקים אלו השפעה רבה בהגבלת החשיבה המיקרוביולוגית והרפואית לערוץ מוגבל יחיד בנושא בקטריות ונזקן, אולם כבר בימיו של קוך התברר שהחוקים אינם עומדים במבחן המציאות וכי חיידקים, וירוסים ומיקרובים אחרים אינם "מתנהגים" בהכרח לפיהם.


 

ביבליוגרפיה

[21]

W. RUSSELL, "AN ADDRESS ON CHARACTERISTIC ORGANISM OF CANCER.," 3 12 1890. [Online]. Available: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2208600/pdf/brmedj04652-0016.pdf. [Accessed 8 4 2013].

[22]

A. Cantwell, "THE RUSSELL BODY: THE FORGOTTEN CLUE TO THE BACTERIAL CAUSE OF CANCER," 30 11 2003. [Online]. Available: http://www.joimr.org/phorum/read.php?f=2&i=50&t=50. [Accessed 8 4 2013].

[23]

THE LITERARY DIGEST, "Discover of the protozone of cancer," 11 5 1901. [Online]. Available: http://www.unz.org/Pub/LiteraryDigest-1901may11-00574. [Accessed 8 4 2013].

[24]

R. W. Moss, "NAESSENS'S PREDECESSORS," 12 1994. [Online]. Available: http://ralphmoss.com/gnpred.html. [Accessed 9 4 2013].

[25]

J. Rense, "Royal Raymond Rife," [Online]. Available: http://rense.com/general31/rife.htm. [Accessed 8 4 2013].

[26]

A. Scoon, "The end to all disease," Everyday Practical Electronics – Spacial Supplement, vol. 30, no. 4, pp. 1 – 11, 2001.

[27]

A. Cantwell, "Virginia Livingston, MD Cancer Quack Or Medical Genius?," 2006. [Online]. Available: http://rense.com/general72/cancer.htm. [Accessed 9 4 2013].

[28]

R. W. Moss, "SOMATID CYCLE REVEALED: NAESSENS'S DISCOVERIES OPEN NEW WORLD OF HOPE FOR PEOPLE WITH CANCER," 12 1994. [Online]. Available: http://ralphmoss.com/naessens1.html. [Accessed 8 4 2013].

[29]

W. T. e. al., "Helicobacter pylori infection induces gastric cancer in Mongolian gerbils," 5 5 1998. [Online]. Available: http://www.gastrojournal.org/article/S0016-5085(98)70143-X/fulltext. [Accessed 14 4 2013].

[30]

D. Mager, "Bacteria and cancer: cause, coincidence or cure? A review," 28 3 2006. [Online]. Available: http://www.translational-medicine.com/content/4/1/14. [Accessed 14 4 2013].

סגור לתגובות.